הטכניקה של עמוס שוקן

עמוס שוקן, העומד בראש קבוצת שוקן, רוצה מאוד את גליה מאור בתפקיד יושב-ראש בנק לאומי. שוקן מטיל את יהבו ויוקרתו למען מאור. את זאת הוא עושה בדרך של כתיבה ופרסום מאמר תחת-שמו - דבר נדיר בהחלט, ובו הוא קורא, למרבה הפרדוכס, להפר את חוק הצינון, בהיותו, לדידו, טכני כביכול. שוקן נתן בסיפה של מאמרו גילוי חלקי בהחלט לענייניו העסקיים עם בנק לאומי. "הכותב הוא המוציא לאור של הארץ, המנהל קשרים עסקיים בתחומי מימון, פרסום ומנויים עם בנק לאומי" - כתב. אנחנו נוסיף כאן, כי לשוקן תלות בלתי מבוטלת באשראי מבנק לאומי, אחרי שנחרכו קשריו העסקיים עם בנק הפועלים. שוקן מציג במאמרו את הדוגמה המאלפת של אלי הורביץ, כדי שנלמד ממנה: בחברה גדולה, דילוג מתפקיד מנכ"ל, ליושב-ראש, הוא מהלך טבעי, מתבקש ומועיל לחברה ולבעלי המניות. "הרעיון כי למאור אסור לכהן כיו"ר הבנק נראה חסר שחר ומזיק, כמו רעיון, אילו הועלה, שאלי הורביץ לא יכהן כיו"ר טבע לאחר שכמנכ"ל הביא את החברה להצלחה מרשימה וזכה לאמון המשקיעים".

שוקן, בכל הכבוד, טועה ומטעה, שכן:

• בחברת טבע קבעו בעלי המניות את תקנון החברה ואת המותר והאסור, ואלה התירו מינוי המנכ"ל ישירות לתפקיד יושב-ראש. בחברת טבע מדובר באדם שנמנה עם מייסדי החברה, באיש שהפך לסמל. טבע היא הורביץ, ולהיפך. לכן, המינוי חוקי בהחלט ומוצדק עסקית;

• ואילו באשר לבנק לאומי, קבעו בעלי המניות - קרי: הממשלה, את החוקים וההסדרים. חוק המניות הבנקאיות שנחקק במיוחד לאור "נפילת" המניות הבנקאיות לידי המדינה, מחייב תקופת צינון של שנתיים. החוק תקף לגבי כל אדם, קל וחומר כאשר מדובר במנכ"ל בנק לאומי, גליה מאור, האמורה לכבד את אותו חוק שמיתרונותיו נהנתה במשך שנים רבות. משמעות הדבר: כל עוד מניות השליטה מוחזקות בידי הממשלה, וכל עוד לממשלה בלבד יש היתר שליטה בבנק לאומי, הרי שפעילות הבנק כפופה לחוק המניות הבנקאיות.

שוקן מטיף עתה להתעלם מהחוק

עמוס שוקן מטיף, ובצדק, למען שמירת החוק. עיתוניו, ובמיוחד עיתון הארץ ובו דה-מארקר, נאבקו פעמים רבות, ובצדק, נגד גורמים רבי-עוצמה כדי שימוצה עימם הדין. לכן מאכזב ללמוד ממאמרו, כי כאשר מדובר בבנק לאומי-מאור, המממנים חלק מעסקיו, הופכת לפתע חובת הצינון ל"אות מתה" בספר החוקים, ולעניין "טכני" שנכון להתעלם ממנו. במאמרו מתרץ שוקן את הצורך להתעלם מהחוק, בכך שבנק לאומי אמור היה מזמן להיות מופרט, ובלאוו-הכי מועד ההפרטה קרוב. להלן דבריו (ציטוט):

• שר האוצר הודיע, שהממשלה תמכור את מניותיה בבנק לאומי עד סוף שנת 2009. אחר-כך דחה את המועד, אך ברור שאופק התחולה של חוק המניות הבנקאיות שבהסדר קצר ביותר, וכך ראוי. יהיה מצער, אם בגלל צירוף נסיבות טכני יימנע מבנק לאומי מהלך של חילופי דורות בניהול תוך כדי שמירת הנכסים הניהוליים המוכחים שנצברו בו, שגליה מאור היא הביטוי המובהק ביותר שלהם.

בדברים הנ"ל - שבהחלט יכולים לעודד ציבורית את גליה מאור - במיוחד לאחר שהובסה בקרב הבלתי הגון שניהלה, אין כדי לשכנע. חוק הוא חוק הוא חוק, ויש לכבדו בלא הנחות.

מה בישלו מאור ואנשיה?

בניגוד לדבריו המוזרים של שוקן, אין מדובר ב"צירוף נסיבות טכני", אלא בחוק ברור שנועד להבטיח, ומראש: בידול והפרדה מלאים בין פעולת הדירקטוריון לבין פעולת ההנהלה. בזכות אותו חוק, שאותו מנסה עתה שוקן לגמד, גליה מאור הצליחה לבנות את עצמה (לאחר כשלונה בתפקיד המפקח על הבנקים), ולעשות רבות וטובות לבנק לאומי. בזכות הבידול וההפרדה, שאיפשרו להנהלת הבנק, ובראשו לה עצמה, ניתנה בידי מאור עצמאות מוחלטת בניהול העסקי השוטף. עתה יש לקוות, שאותם יתרונות הגלומים מכוח אותו חוק, יאפשרו, ובקרוב, ריענון דירקטוריון הבנק ובראשו יושב-ראש חדש. ואלה יידרשו, מן הסתם, להרים את כל "המכסים" ולגלות מה בישלו ומה הסתירו מאור ואנשיה במשך שנים.