אחת התובנות המרכזיות של פרשת אלון היא כי מוטב לו לציבור הדתי להתנער מגורואים ומהערצה עיוורת של רבנים ומנהיגים. למרות זאת אני מכריזה כי אני מעריצה, מעריכה ומוקירה את חברי "פורום תקנה" ובראשם את יהודית שילת. מדובר באנשי מעלה, שמקריבים בלא כל תמורה זמן רב וייסורי נפש אדירים כדי לטפל בחלל הבלתי נסבל שבין הפלילי לבין הבלתי מוסרי במצבים רגישים של ניצול סמכות ומרות להטרדה מינית.
נחשפתי מעט לדרך הטיפול המקצועית של "פורום תקנה" בעקבות תחקיר מקור ראשון על "שיטת המגירות", שבעקבותיו "פורום תקנה" טיפל בסוגיה. ההרכב שדן אז בהתנהלותה של סילבי דהרי, חקר במשך ימים את הנשים המתלוננות ואת הנערים שנפגעו, ורק לאחר שלא זכה לשיתוף פעולה מצד דהרי הוציא הודעה חריפה מאוד אך שקולה וזהירה כנגדה. הנשים המתלוננות גמרו את הלל על חברי "פורום תקנה" ובראשם מלכה פיוטרקובסקי שריכזה אז את ההרכב.
אבל, הערצתי לאנשי "פורום תקנה" איננה עיוורת, ואני רוצה לעלות תהיות על הקונספט של "פורום תקנה".
מדוע הטיפול של הפורום צריך לכלול בהכרח אלמנט של הסתרה? מדוע פורום תקנה משתמש בשוט הפרסום כדי לכפות על הנילון לשנות את דפוסי ההתנהגות שלו? האם כלי כזה הוא אפקטיבי? האם לא עדיף לתת פרסום לעניין מהרגע הראשון ללא הנחות וללא חשאיות?
למערכת וולנטרית, מקצועית כל שתהיה, כמו פורום תקנה, אין כלי מעקב ואכיפה לבחון באיזו מידה הנילון אכן עומד בהתחייבותיו לפורום. או במילים קצת יותר בוטות, גם במגדל יש בחורים צעירים לא רק בירושלים, ובשונה מבתי המלון בדובאי, לא מותקנות שם מצלמות נסתרות.
לזאת יש להוסיף את ההנחה כי סופו של כל סוד להתפוצץ ולדלוף החוצה. אגב כך אומר, כי העובדה ש"פורום תקנה" מטפל ברב אלון הייתה ידועה למספר עיתונאים, גם אני בתוכם, כבר יותר משנה ואולי אף למעלה מזה. יצא לי לשוחח בדיסקרטיות על העניין עם שני עיתונאים דתיים מעיתון יומי גדול, ושניהם אמרו, מתוך אחריות רבה כי אין עניין לציבור לפרסם את הפרשה אם הנושא מטופל באחריות על-ידי הפורום. כך סבר גם מקור ראשון. ידענו ולא פרסמנו.
פורום תקנה צריך, כמובן, להיזהר מפרסום דברים שאי-אפשר להוכיח את אמיתותם בבית משפט. שהרי אם תוגש נגדו תביעת דיבה, הוא ייאלץ לגרור את המתלוננים לדוכן העדים וזה בדיוק מה שהם מסרבים לעשות. לכן באו להתלונן בפני הפורום ולא הלכו למשטרה. זאת גם הדילמה שניצבת בפני עיתונאי שיש בידו חומר מהסוג הזה גם אם הוא משוכנע באמיתותו ומפרסם את הדברים בעילום שמו של המרואיין. אבל אם
הרב אלון הודה בפני הפורום בעיקרי הדברים המיוחסים לו, אפשר היה, למשל, להקליט את השיחה עימו, ולצאת הרבה יותר מוקדם אל הציבור מבלי להיגרר אל תוך מערכת ארוכת שנים שבה הפורום מטיל סנקציות שאינו יכול לאכוף אותם.
פורום תקנה טיפל בעוד מקרים רבים שהציבור לא שמע עליהם. בינינו מסתובבים אנשים בעלי סמכות רוחנית או חינוכית שפגעו בתלמידיהם. יש לקוות כי הפורום הצליח להרחיק אותם מעשייה חינוכית, אבל הם מסתובבים כאן בינינו חופשי, מחייכים ומרוצים בשעה שהנפגעים בוכים בסתר. אם רוצים למגר את התופעה הזו, האם לא מוטב היה שפניהם המחייכים של בעלי הסמכות שניצלו סמכותם לרעה היו מתנוססים מעל דפי העיתון?
