חוות דעת וירטואליות

מתגבשת ונבנית מתחת לאפו של בית המשפט, ואולי גם בברכתו או לפחות ללא התנגדותו, מומחיות וירטואלית המנותקת כליל מן המציאות. מדובר במומחיות של רוב מומחי בית המשפט הממונים על-ידי בתי המשפט בישראל, וברוב המקרים זו פרנסתם העיקרית והם יילחמו על כל מינוי - גם כאשר אינם רצויים על הצדדים, ובלבד שירצו את בית המשפט. ריצוי בית המשפט הינו בדרך-כלל על-חשבון האמת המקצועית, וכפועל יוצא מכך, על-חשבון צד לדיון. אחת הרעות היא - זלזול בליקויי בנייה מוכחים, ותרנות, והקצאת עלויות סמליות לצורך התיקונים - עלויות שאינן עומדות במבחן מציאותי, תוך התחמקות מהמציאות וסירוב עיקש לבצע את התיקונים בסכומים שהוצעו על ידם מסיבה שקופה וברורה. כמקרה ראשון, תיבחן חוות דעת של המומחה ר"ש שמונה מטעם בית המשפט לגבי ליקויי בנייה בכפר חנניה. המומחה ר"ש קבע עלות של 3,000 שקל לתיקון מדרגות פנימיות והעמדתן בהתאמה לתקנות. הדיירים הרימו את הכפפה, הבינו את הרמז, והסכימו כי הליקוי יתוקן בפועל. בפועל - הקבלן עבד באתר 20 יום עם צוות עבודה של 5-3 אנשים, ובסופו של יום המדרגות לא תוקנו... חשבון פשוט מראה כי הקבלן כילכל לא פחות מ-80 ימי עבודה שהם לפי חישוב זהיר של 300 שקל ליום - לא פחות מ-24,000 שקל, והוא נמצא שוב בנקודת ההתחלה... אותו מומחה ר"ש מונה כמומחה מטעם בית המשפט בעניין בריכת שחייה, אשר הוא מנוע מלתכננה, כי הוא אינו מהנדס רשוי, ולצורך תכנון בריכה זו בה הוא משמש כמומחה - שעומקה 4 מ' - נדרש מהנדס רשוי. לאמור, בית המשפט ממנה מומחה לנושא שאותו מומחה לא רשאי כלל לתכננו... במקרה שני מדובר בחומה בנהריה, שנבנתה ללא ביסוס מתאים - ושקעה. מומחה מטעם בית המשפט, י"ב, קבע כעלות תיקון + תכנון ופיקוח, סך כולל של 18,000 שקל - ושוב הדיירים העדיפו תיקון, שעומד להתבצע בהתאם למומחה לביסוס שמונה על-ידי בית המשפט, אשר שכרו יעלה על הסכום שננקב לשם ביצוע התיקון כולו... ועוד לא החלו בבניית החומה... לא מדובר במקרים יוצאי דופן - אלא בטענה, כי מומחי בית המשפט יוצרים ענף וירטואלי בהנדסה, ולא מסוגלים לעמוד מאחורי קביעותיהם. הם מתחמקים מאחריות תוך קבלת הגנה של בית המשפט השומר על כבודם ועל מעמדם. הם גומרים תיקים בזול ומהר, אלא אם כן התובעים מכתיבים את המהלכים, וכאשר אני בתמונה - השאיפה היא להעמיד במבחן המציאות את הקביעות של המומחים, כבשתי הדוגמאות דלעיל בהן אני מעורב...