צו השעה: קואליציית ליכוד-קדימה-עבודה (ב')

מדינת ישראל מתמודדת עם בעיות קשות בענייני פנים - כפי שפרטתי כאן בחלק א' של המאמר, עם מערכת הסתה לדה-לגיטימציה של מדינת היהודים בענייני חוץ, ועם הקונפליקט המתמשך עם הפלסטינים. רק קואליציה של ליכוד-קדימה-עבודה מסוגלת להתמודד בהצלחה עם בעיות אלה. אדוני ראש הממשלה, שר ההיסטוריה ישפוט אותך לחומרה אם לא תתרומם לגודל המשימה, ותקים ממשלה המסוגלת לתפקד. הבעיות שיש לטפל בהן בדחיפות 1. התמודדות עם מאמצי הדה-לגיטימציה - "מועצת האו"ם לזכויות אדם", המורכבת ממדינות שבהן מצב זכויות האדם הוא מהגרועים בעולם, הצליחה להביך את ישראל באמצעות "ועדת גולדסטון", שהרכבה נועד, מלכתחילה, להוציא את דיבתה של ישראל רעה. לכאורה, גם החמאס הואשם בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות, יחד עם ישראל, אבל, רובו של הדוח, מתייחס ל"פשעיה של ישראל" בלבד. מדינות ערב והרשות הפלסטינית מנהלות מערכת תעמולה משומנת היטב, בכספי הנפט, כדי להביא לדה-לגיטימציה של ישראל בכל הפורומים הבינלאומיים. מכיוון שיש חמישים ושבע מדינות ערביות ומוסלמיות, מלאכתם של אלה קלה. ארגוני זכויות-אדם בעולם משתפים פעולה עם התעמולה הערבית-פלסטינית, והפכו את ישראל למטרה מועדפת בטיפוח אשמתה בהפרת זכויות אדם ופשעי מלחמה. זאת, על-ידי סילוף המציאות באמצעות השוואה למדינת האפרטהייד הלבנה בדרום אפריקה, ואימוץ דוחות לא בדוקים המפורסמים חדשים לבקרים על-ידי ארגונים פלסטיניים ופרו-פלסטינים. 2. סיום הקונפליקט הישראלי-פלסטיני - כבוד ראש הממשלה בנימין נתניהו, עשית צעד אמיץ ביותר כאשר הכרת בפתרון של שתי מדינות לשני עמים, ונתת הוראה להקפיא את הבנייה בהתנחלויות לעשרה חודשים. לשם ניהול משא-ומתן שיביא לסיום הסכסוך, או לחשיפת האמת מי מונע סיום הסכסוך, אתה זקוק לממשלה התומכת בפתרון של שתי מדינות לשני עמים. הצעת קלינטון-ברק בוועידת קמפ-דיוויד מ-2000, היא בסיס סביר לחידוש המשא-ומתן בין ישראל לרשות הפלסטינית. הצעה לפתרון חילוקי הדעות

• חלוקת ירושלים - השכונות הפלסטיניות במזרח העיר, לא כולל העיר העתיקה והר-הבית, תסופחנה למדינה הפלסטינית. העיר העתיקה והר הבית יהיו בהנהלה משותפת.

• ההתנחלויות - קיימות שתי אפשרויות:

• אפשרות מספר 1: כל ההיאחזויות הבלתי-חוקיות תפורקנה, וההתנחלויות תרוכזנה בגושים שיסופחו לישראל, תוך מתן פיצוי טריטוריאלי הוגן למדינה הפלסטינית;

• אפשרות מספר 2: כל ההיאחזויות תפורקנה וההתנחלויות תסופחנה למדינת פלסטין, וקו הגבול יקבע לפי גבולות 1967 בשינויים קלים. כשם שיש אזרחים ממוצא פלסטיני במדינת ישראל, כך יחיו יהודים במדינה הפלסטינית עם אזרחות פלסטינית או אזרחות כפולה.

כל מי שמעוניין לחזור לתחומי ישראל יתפנה בעצמו, ויקבל פיצוי על רכושו במסגרת המשא-ומתן עם הפלסטינים, בתוספת מענק הסתגלות ממדינת ישראל.

• מדינת פלסטין תכיר בישראל כמדינת העם היהודי, וישראל תכיר בפלסטין כמדינת העם הפלסטיני. "זכות השיבה" תמומש במסגרת המדינה הפלסטינית, והפליטים ישוקמו באמצעות פרויקט בינלאומי. לא תהיה "זכות שיבה" לישראל.

• ישראל, הרשות הפלסטינית ומדינות ערב, יחתמו על הסכם שיסדיר פיצויים על הרכוש הפלסטיני בישראל, על הרכוש הישראלי (ההתנחלויות) בפלסטין, ועל הרכוש היהודי במדינות ערב.

• הרשות הפלסטינית ומדינות ערב תתחייבנה לחדול מהתעמולה וההסתה נגד ישראל בעולם, במדינות ערב ובפלסטין.

• ישראל והרשות הפלסטינית - או מדינת פלסטין - יכריזו על סיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ושתי המדינות תחיינה בשלום זו לצד זו.

אם הרשות הפלסטינית תדחה את ההצעה ההוגנת הזאת, העולם יבין שהבעיה איננה ישראל, אלא הפלסטינים והערבים, המייחלים לחיסולה של מדינת היהודים. אז, תצטרך ישראל לשקול את המשך דרכה.