לצערנו, כיום התנ"ך נחשב למקצוע שהפופולריות שלו נמצאת בירידה. על-מנת לשפר את המצב, הוחלט במשרד החינוך על מציאת דרך חדשה בלימוד התנ"ך, בתחילת כל שיעור יקריאו התלמידים בקול רם פסוקים מן המקרא, אחת מן המטרות הינה שיפור השליטה בשפה העברית.
טענת המשרד שחוסר-היכולת להתמודד עם השפה העברית המקראית גורם למחיצה בין התלמידים לבין התכנים המופיעים בתנ"ך, וכך התלמידים הולכים ומאבדים את הקשר והגשר ללימוד ערכי התנ"ך.
זכורני באחת מישיבות ההנהלה העולמית של חידון התנ"ך לנוער יהודי, שבה העלה אחד החברים הוותיקים, ישראל ב"ק, נציג המחלקה לחינוך בסוכנות היהודית, דברים על החובה, הזכות והתוקף ללימוד התנ"ך בבתי ספר כלליים, בין השאר אמר: "בן-גוריון טען שלכל עם יש מולדת אחת, אבל לעם היהודי יש שתיים, ארץ ישראל שהיא הגוף וספר התנ"ך שהוא הנשמה, מדינת ישראל איננה קו התחלה, היות שההיסטוריה שלנו מתחילה מתקופת התנ"ך, שם השורשים האמיתיים שלנו, היות והתנ"ך הוא זה ששמר עלינו בשנות הגלות, חשוב להכיר אותו, שהרי בלעדיו אין זכות קיום כאן בארץ ישראל".
המשיך אחריו יוסף שער, כותב השאלות הידוע, "מה בין לומד תנ"ך לחובב תנ"ך? סתם לומד תנ"ך הוגה בספר הספרים ואינו יוצא כלל מדלת אמות של לימוד.
חובב תנ"ך עושה את שעושה הלומד אך מרחיב דעת ומוסיף על הלימוד בהתעמקותו בפרשנות המקרא והן על-ידי 'קום והתהלך בארץ', בהיכרות עם המקומות בהם צעדו גיבורי המקרא, אבותינו הקדמונים, ואשר בהם התרחשו האירועים ועלילות התנ"ך".
נוכח הירידה בקרנה של הוראת התנ"ך במהלך השנים האחרונות לא פלא שמדי פעם בפעם עולים הרהורים כואבים על ביטול לימוד התנ"ך כמקצוע חובה בבגרות וירידת מספר הנרשמים לפקולטות לתנ"ך באוניברסיטאות השונות.
כיצד נקרב את התלמידים ללימוד התנ"ך מתוך חיבה ורצון? אעלה מספר רעיונות שאם הם ייושמו בשום שכל, הרווח כולו יהיה שלנו, גם של התלמידים בהבנת ובידע התנ"ך, וגם של המורים, בהטמעת הלימוד והעיון בו.
ידועה האמרה במסכת אבות: "רבי מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ולא עוד שכל העולם כולו כדאי הוא לו". (פרק ו' משנה א').
פירושים רבים ניתנו לאמרה זו, אולם פירוש יפה אחד שמעתי למילים "זוכה לדברים הרבה".
א. בלימוד התנ"ך וההתעניינות בו, העיון של בני הנוער מבתי הספר הכלליים בספר התנ"ך בספר התנ"ך יהווה עבורם בסיס נרחב להכרת עם ישראל מבחינה היסטורית ומבחינה תרבותית.
ב. העיסוק בו יביא לחיזוק ההזדהות של בני הנוער היהודי עם כלל הערכים האנושיים, הלאומיים, החברתיים והדתיים של התנ"ך.
ג. העיון בספר הספרים שהינו התשתית התרבותית של עם ישראל יבסס ויעמיק את הקשר של התלמידים לעם ישראל, ארץ ישראל ומורשת ישראל.
ד. על-ידי שינון ולימוד מעמיק יעשירו בני הנוער את הלשון העברית בדיבור, כתיבה, מטבעות לשון, דימויים וביטויים בתנ"ך.
אין כל ספק שהתנ"ך עושה אותנו לעם אחד ומאוחד, הוא שקושר אותנו לארצנו ומולדתנו. רק על-ידי לימוד התנ"ך והבנתו מתוך חיבה ורצון יהיה ניתן לתרום תרומה חשובה לזהות היהודית של הדור הבא.
