ברור שמול התנהגות כל בכיר-תמים וצדיק, יש גם אינסוף פושעים-צדיקים מ"פשוטי העם" כמו אותם נהגים דורסים ובורחים, נהגים שרצחו תוך שנהגו במהירות עצומה או בגילופין, או סתם בזלזול (הרי הכביש בישראל הוא המראה בה משתקפת החברה הישראלית במלוא התנהגותה הבלתי אפשרית). הם לא אשמים, הם לא ראו, לא שמעו ובעיקר, נסו על נפשם ולא הגישו עזרה לקורבנם.
תופעה מ
מחלקת ההיתממות הישראלית היא
תחנוניו של השר לשעבר
שלמה בניזרי, שיושב כמה חודשים בכלא ומבקש לקבל חנינה דחופה מהנשיא
שמעון פרס. כדי לשכנע את הנשיא לתת לו חנינה, הוא מצהיר כי לא יחזור לפוליטיקה. אם לחנון אסירים היושבים על מעשי פשע מתחום המין והכסף, אז למה דווקא אותו? למה לחנון מישהו בכלל? הרי בית המשפט טרח ובדק שנים ארוכות ומצא אותו אשם.
השוררים לא-מודים; בעקבותיהם הקטנים הנערים האנסים מתל אביב, שהוריהם מזועזעים על "איך מעזה המשטרה" להתעלל כך בבניהם - ראו גם את משפט הנשיא קצב, שמעו את עדויות המתלוננות, ידעו, כמו כולנו, על הצהרות הנשיא שלא קיים מעולם יחסי מין עם אף אחת... הם היו עדים לעסקת הטיעון של הנשיא, בה הודה במעשים, ובביטולה לאחר מכן, ולהמשך המשפט החסוי כיום. הנערים מבית הספר התיכון בתל אביב יודעים כמוני וכמוכם כי
כל הנאשמים בעלי השררה והכוח, תמיד יכחישו את אשמתם (ראה רה"מ לשעבר אולמרט בפתיחת משפטו בימים אלה, שהודיע כי אינו "אשם" וכי ייצא "זכאי" ). הם יודעים שעם חמישה עורכי דין לכל פושע רם-מעלה, יש סיכוי לטרטר את כל העולם, המדינה, העדים ובתי המשפט, ולדחות ולסחוב משפט במשך שנים, אולי בסוף ייצאו "זכאים". כאמור, האנסים הצעירים פועלים בתוך חברה בה מעולם איש ציבור לא הודה במעשיו הרעים. למה שהם יודו?
באווירה כזו, מול סוללות בלתי-נגמרות של פושעים רמי-מעלה שהם תמיד צדיקים, מתעודד כל פושע פוטנציאלי לפשוע וכל פושע שנתפס - לשקר. עם מערכת ענישה דלה, בה עורך דין ידוע שדרס למוות אם ובנה הקטן, קיבל רק כשמונה חודשי מאסר ואברך שניסה לדרוס קופאית ממוצא אתיופי בחניון, כמעט שיצא זכאי וטהור, כי השופט חיבב אותו ושכמותו - אין פלא שמספר הפשעים עולה ו"רמת" הפשיעה עולה. עד לרגע זה, "רמת" הענישה תמיד קטנטנה ומרחמת על הפושע ולא על הקורבן. אין פלא שאף אחד לא מפחד משום דבר. הכל מותר וכל אחד עושה מה שעולה על גופו ועל רוחו.
