|
"אין דברי תורה מקבלים טומאה"
|
|
|
ואם שני אלה ייעשה לו אזי הגענו לדילמה הנוקבת מכל: ותורתו עד כה מה תהא עליה? תשובתי, המותנית בהמלצות הנ"ל: "אין דברי תורה מקבלים טומאה", כמצוטט בראש המדור. אכן, קביעה זו קשה וטומנת בחובה שאלות אמוניות וחינוכיות נוקבות (שאיני מפרטן מן הטעם דלעיל: "דלא לישתעי בי רבנן"). אף על-פי כן, אני מחזיק בעמדתי שספרי הרב אלון יהיו ראויים להתייצב בארון הספרים היהודי. החרמת ספרים ודעות, שבכתב ובעל-פה, האופיינית לציבור החרדי, הפכו לנשק-חם גם במחוזותינו; בקהילות הציונות הדתית ובמוסדותיה. וכבר אירעו תקדימים בחצרותינו, שלא אזכירם, בעיקר על-רקע של השקפות עולם שונה או חריגה. אני סובר, לאחר העיון, כי גם התנהגות פסולה של המחבר אין בכוחה להטביע חותם של טומאה על תורתו. נימוקים יינתנו (אולי) במועד מאוחר יותר... אכן, בסמיכות לקטע שצוטט על "הכבד ושב בביתך נאמר [מו"ק ט"ז, ב'] על ת"ח ש"תורתו מכרזת עליו". לפיכך, בכל מקרה, ראוי לדלג על אמרותיו ותורתו של הרב אלון בסוגיות הצניעות, הקדושה, הטהרה. ישתקע הדבר ולא ייאמר ותשתקע ה'פרשה' ולא תעלה על לב.
|
|
לאחר לבטים רבים, ולאחר קריאת 'חומרים חינוכיים והסברתיים' רבים שנכתבו בבמות שונות, כולל שאלות נוקבות שעלו על-ידי בני נעורים או מבוגרים, דתיים או חילוניים, הגעתי למסקנה כי מוטב להיאלם. התשובה האמיתית למרבית השאלות היא "אין תשובה!" (כמו שכתבתי במדור זה לאחר 'חורבן האיטי', למרות שכאן מדובר באסון בידי אדם ושם בידי שמים). האם יש למישהו תשובות לתהיות כמו "האם פסה אמונה בחכמי תורה?" "האם כל תורת הרב אלון הייתה צביעות?" "איך התורה לא מגינה ומצילה?" וכיו"ב. כל השאלות כבר נשאלו, ותשובות רבות כבר ניתנו ואפילו נמרחו, ודי בהן! המשך השיח המדשדש ודש שוב בנושא רק מרועע יסודות אמונה. אני מעדיף אפוא את האמת שאין לי תשובות. אבטל דעתי רק אם פסיכולוגים אמינים ושומרי אמונים ישכנעו שגם דישה כזו תועלתה מרובה. אני מזדהה לחלוטין עם תחינתו של דוד המלך, בעקבות תשובתו מחטא בת-שבע [סנהדרין ק"ז, א'] אשר ביקש "דלא לישתעו בי רבנן" ( =שלא ידונו בי בבית המדרש). ותפילתו התקבלה, בניגוד לבקשת החסיון המוחלט, "שלא יכתב סורחני", שלא התקבלה, כמבואר בגמרא שם.
|
|
בקשת הרב אלון שלא לדון ב'סורחנו' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות יכולה להתקבל רק אם ינהג כדוד ויקים עוּלה של תשובה בדורנו, בהכאת "חטאתי" תנ"כית, ללא פירוט החטא ["כסוי חטאה"; תהלים ל"ב, א']. אם אומנם יתעלה למדרגה זו נהיה עדים חיים ל...כתיבת פרק נוסף בתנ"ך, בגובה עינינו! ואם לאו, ויכתב סורחנו ולא תיכתב תשובתו, או-אז יכבד וישב בביתו, כעצת חז"ל המצוטטת בראש המדור לתלמיד חכם "ששמועותיו רעות". בטוחני כי ימצא אפיק לרוחו ולהגיגיו בעולמנו הממוחשב המזמן אינספור דרכי ביטוי גם למי שספון-טמון בביתו, מאחורי הפרגוד והמסך.
|
|
