זמן קצר לפני ש"ממזרים חסרי כבוד" מועמד להיבחר כסרט הטוב וטרנטינו כבמאי הטוב ביותר (מועמדויות ב-8 קטגוריות) בטקס האוסקר הקרוב (7.3.10), כדאי להיזכר בסרט ובבמאי שנתנו לטרנטינו השראה לסרטו זה: הבמאי ההולנדי פול ורהובן וסרטו (2006) " יומן שחור".
ורהובן פילס את דרכו בהוליווד עם סרטים מצליחים כמו "רובוקופ" (1987), זיכרון גורלי (1990), "אינסטינקט בסיסי" (1992) ועוד.
ב-2006, אחרי היעדרות של 20, חזר ורהובן להולנד לביים את הסרט "יומן שחור", העוסק במחתרת ההולנדית ובכיבוש הנאצי בשנת 1944. כמו אצל טרנטינו (בהפרש של שלוש שנים) גם כאן הגיבורה היא בחורה יהודייה, שבני משפחתה נרצחו על-ידי הנאצים והיא מצטרפת למחתרת (ההולנדית) כדי לנקום את נקמתה ברוצחים. היהודייה שחורת השער מתחזה לארית בלונדית, חוצה את הקווים, חודרת למפקדה הנאצית, מתיידדת עם המפקדים והופכת לאהובת הקצין.
שני הסרטים הם מולטי לינגוואל - דוברים בכמה שפות (הולנדית/צרפתית, גרמנית, אנגלית) להעצמת הריאליטי. הרקע והחזות הויזואלית בשני הסרטים דומים להפליא. טרנטינו, הידוע בסצנות העקובות מדם בסרטיו, ודאי קיבל סימוכין לכך מסרטו של ורהובן החושף אכזריות בצורה גרפית ומוחשית מאד. פיצוצים, מרדפי מכוניות, פציעות ומוות, יחד עם נשפי חשק במפקדת הגסטפו. זהו הסרט היקר ביותר שנעשה בהולנד עד כה.
גם כאן, זהו ורהובן הבוטה, ואולי הפרובוקטיבי במתכוון, שמראה עירום נשי וגברי (!) על גבול הפורנוגרפי. הוא טורח להראות לנו את רחל היהודייה צובעת לבלונד גם את שער ערוותה, שכן היא עתידה לפתות את הקצין הנאצי, מה שמזכיר את הסצנה הידועה ב"אינסטינקט בסיסי", בו הגיבורה (שרון סטון) מסכלת את רגליה לעיני המצלמה, כשהצופים וחוקרי המשטרה ההמומים, תוהים אם היא בעירום...
סיפור המסגרת וה"לוק" של שני הסרטים דומים להפליא, אולם יש הבדל משמעותי בקונספט הפנימי של שני הסרטים.
הסיפור של טרנטינו קוהרנטי, ליניארי ואחיד במשמעותו, ומכאן, אולי, גם חוזקו: זוהי נקמה ברורה של היהודי הנרדף ברוצח הנאצי האכזר, ולכן כל האמצעים כשרים.
ורהובן, האירופאי, שמכיר גם את המנטליות של ההולנדים, הוא רב-צדדי. אין אצלו טובים נגד רעים. אין אצלו אמת אחת, כפי שהמציאות אינה אחידה בעיני המתבוננים השונים. הסרט גדוש באינטריגות ומיפנים (טוויסט) בלתי-צפויים, ולכן האימפקט מתפזר לעיתים. אולם היכולת של הבמאי לראות את המציאות מצדדים שונים מעידה גם על הוורסטיליות שלו: בניגוד לסטריאוטיפים, הקצין הנאצי מעורר אמפתיה, והגיבורה המאוהבת בו יוצאת להצילו. דווקא מנהיג המחתרת ההולנדית מתגלה כבוגד העושה יד אחת עם מפקד נאצי רודף בצע. ורהובן אומר בגלוי שההולנדים המתעללים בפליטי המלחמה גרועים ממש כמו הנאצים. נדרש אומץ לב להכריז על כך בסרט שנעשה בידי הולנדי בהולנד עצמה.
סרטו של ורהובן היה מועמד לסרט הטוב ביותר בכמה פסטיבלים (לא באוסקר) ואף זכה בפרס הבמאי, השחקנית והסרט הטוב ביותר בהולנד.
עוד כמה ימים נדע אם היהודי הנוקם של טרנטינו יעלה על הפודיום באוסקר. רוב התרחישים מצביעים על "אווטאר" של קמרון כזוכה הוודאי בפרס הסרט הטוב ביותר, ולו רק בשל עלותו האסטרונומית הדורשת התייחסות מצד הברנז'ה, המעוניינת לעודד השקעות בענף הקולנוע. לטרנטינו יש סיכוי לזכות בפרס הבמאי הטוב ביותר, אם אשתו לשעבר של קמרון, הבמאית קתרין ביגלו ("מטען הכאב"), לא תקטוף פרס זה.