כלבי הציד של נוני שוב מנסים לפגוע בנתניהו

ארנון מוזס (נוני) בצרות. עיתון ישראל היום שבבעלות שלדון אדלסון, ידידו הטוב של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מחלחל בקרב הציבור ונוגס בעסקי התקשורת של מה שמכונה: "הארגון". התגובה: נוני משלח את כלבי הציד כדי להשיג מידע בעייתי, כמעט בכל מחיר - עדיף כזה שיפליל את נתניהו, ויביא לענישתו בשל זאת שעודד את אדלסון להוציא לאור עיתון בישראל. ביום 05.03.10 פרסמנו כאן על מעללי כלבי הציד בקיסריה, שביקרו בבתי השכנים כדי להשיג מידע בעייתי, ולו רכילותי שיביך את בני הזוג. הפעם התבייתו עיתונאיו של נוני בעסקי עמותות. חלק מהמידע המקדים קיבל ביטוי באתרי האינטרנט כיכר השבת ורוטר נט. יום לאחר מכן הוא מפורסם בכותרתו הראשית של ידיעות אחרונות (יום ג', 09.03.10) ובכפולת עמודים, משל מדובר במידע חם ישר מהתנור שאך זה אירע. על-פי הטענות, נתניהו קיבל לפני כשמונה שנים כמיליון ש"ח שמקורם בעמותה חרדית בשם: "ארגון לב מלכה". עמותה זו מסייעת בטיפול בחולי סרטן. נתניהו, על-פי הטענה שמפריחים לאוויר אנשי ידיעות אחרונות, ניצל לרעה את מעמדו האישי, ועל-אף שאותם "דינרים" לא צלחו והסכום שגוייס לא עמד בציפיות המוקדמות, הוא עמד על הסיכום המוקדם: לקבל כמיליון ש"ח. העיתונאים מירב בטיטו וצדוק יחזקאלי הם שטיפלו עבור ידיעות אחרונות בתחקיר זה. האמת שונה: נתניהו סייע לעמותה לגייס כספים בחו"ל. הוא הרצה לפחות שלוש פעמים במקסיקו סיטי וקיבל נוסף לשכרו גם מימון לכרטיס טיסה ואש"ל. הקשר בינו לבין אותה עמותה התקיים באמצעות וולטר סוריאנו, מפיק סרטים המקורב לנתניהו. סוריאנו הוא שכינס את האירוע, הוא שהפעילו, הוא שקיבל את הכספים מהעמותה וגם השאיר לעצמו נתח נכבד. ההתחשבנות של נתניהו נערכה מולו; ההתחשבנות של סוריאנו נערכה מול העמותה - שהיא-היא ביקשה/יזמה את אותן הרצאות שנועדו לדידה לגיוס כספים. ההרצאות ניתנו בפני יהודים אמידים במקסיקו סיטי, ששילמו עבור השתתפותם וגם תרמו כספים לעמותת לב המלכה. הכסף שקיבל נתניהו מסוריאנו, ניתן תמורת הרצאות, בדיוק באותה מתכונת שהייתה מקובלת לגבי אישים במעמדו. לא צריך להיות חוקר גדול כדי להבין: כלבי הציד מנסים לייחס לנתניהו מעשים דומים לאלה בגינם הוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט; או למצער: להציגו כאדם בלתי מוסרי וחמדן (נתניהו אומנם אינו סגפן, אך פעילותו אז הייתה מקובלת לחלוטין). נזכור נא: בתקופה שבה מדובר (מעת פרישתו ב-1999 מכהונת ראש ממשלה ועד 2002) לא כיהן נתניהו כאיש ציבור וגם לא כחבר כנסת. הוא עבד בסקטור הפרטי ומעת לעת סייע לגופים ציבוריים לגייס כספים וגם נתן הרצאות בתשלום. ונקודה נוספת הראויה לציון: על אותם מעשים, אם בכלל, קיימת התיישנות. העובדה שעורכי ידיעות אחרונות מצאו לנכון לחטט בעניין הנ"ל ולפרסמו עכשיו, שמונה שנים אחרי, מלמת דווקא על ניקיונו היחסי של נתניהו. אחרי הכל, חזקה על אותם כלבי ציד שהם היו מוצאים את אותו אקדח מעשן, לו היה קיים. על-אף תגובת בכירי העמותה לפיה אותו מידע אין בו משום עבירה ו/או חוסר לגיטימיות, המשיכו אנשי ידיעות אחרונות בשלהם. העמותה נאלצה לשכור את שירותיו של עו"ד אברהם לביא, כדי שיעמיד דברים במקומם.