הצלת חיים באסונות מחייבת ארגון בינלאומי

האסון הנורא בהאיטי כתוצאה מרעידת אדמה הוא מחריד בהיקפו במדינה מוכת אסונות טבע . גם כאן, למרות ההתארגנות המהירה של כוחות הצלה, חילוץ וסיוע רפואי מרחבי העולם וגם מישראל, הם הגיעו לשטח האסון כעבור מספר ימים. אין מחלוקת על כך, שמטרת ההצלה והחילוץ באזור מוכה אסון, הינה להציל חיים וכמה שיותר, ונראה שגם הפעם הגיעו הכוחות באיחור לשטח, בעיקר האמריקנים הקרובים שבתחילה "גררו רגליים". אך השתפרו עם הזמן. כחלק עיקרי ממסקנות רעידת האדמה בהאיטי וגם מרעידות אדמה אחרות, אפשר כבר לסכם את העובדה, שכאשר כוחות החילוץ וההצלה מגיעים למקום האסון רק אחרי מספר ימים - הסיכויים למצוא ניצולים בחיים הם נמוכים ביותר, מאחר שנדירים המקרים - אם בכלל - בהם לכודים תחת ההריסות נותרו בחיים והחזיקו מעמד יותר משישה ימים, שעם חלוף הזמן של שעות וימים עולה בהתמדה מספר החללים וקטן מספר הניצולים עד לאפס ביחס הפוך לצבירת הכוחות מרחבי העולם לחילוצם. כן, הזנקת כוחות ההצלה והחילוץ, והגעתם תוך פחות מ-24 שעות לכל המאוחר לאזור המוכה יש להן חשיבות עליונה מאחר שהן מאפשרות: להתחיל בפעולות החילוץ ובהצלת חיים מוקדם ככל האפשר, להסתייע בלכודים עצמם שעדיין בחיים בחילוץ על-ידי איתור, קריאה לעזרה וסיוע מצידם לחילוצם, ולהוות בסיס למידע וארגון לכוחות הצלה נוספים ואחרים.

הצורך העקרוני וההומני

מאז ומתמיד במקרה של אסונות טבע, נחלצו בני אדם להציל חיים בין אם בשבטים שנחלצו לעזרה ובין אם אצל עמים ומדינות, ארגונים ופרטיים - זה הטבע האנושי. לצורך כך, ומאחר שסביר להניח שאסונות הטבע בעולם יימשכו, ומטבעם ללא כל התרעה מוקדמת, והם צפויים לכלול רעידות אדמה, צונמי, סופות וטורנדו, או להיות תוצאה של פעילות טרור הרסנית בקנה מידה נרחב, רצוי להיערך לכך יותר טוב מהמצב הקיים כיום. אמנם יש התארגנות במרבית המדינות העולם, ישנם כוחות חילוץ והצלה במבנה כזה או אחר, אך יש בהחלט מקום לארגון כלל עולמי למשימות חילוץ והצלה בלוח זמנים קצר יותר ועם תאום ושליטה מרכזית.

תמצית הרעיון המרכזי

שינוי המצב הקיים על-ידי כך שהאו"ם ייערך לארגון תורנות בינלאומית לכוננות של חילוץ והצלה במדינות ברחבי העולם שניתן בהן, כאחת בכל יבשת, כדי לקצר טווחים, של זמן ומרחב. מדינות אלה יחזיקו על-פי תור תקופתי שיפורסם מראש , יחידת כוח אדם חילוץ והצלה בהיקף של 250-200 איש כולל ציוד ייעודי, ובית חולים שדה מוטס. כוחות חילוץ והצלה אלה יימצאו בכוננות הזנקה מידית, יטוסו מיידית למקום האסון על-פי קריאה ובקשה ויחלו בראש ובראשונה בפעולות של הצלת חיים. השאר יתארגנו ויגיעו מיד אחרי-כן.

ההיבט החוקי לרעיון המרכזי.

אסון המוני הוא מצב של פגיעה באנשים וברכוש בהיקף המחייב מאמצים לאומיים ובינלאומיים לטיפול במצב. פעולות צבאיות לא-מלחמתיות (פצל"ם) הן פעולות הנעשות על-ידי הצבא ואינן קשורות, באופן ישיר או עקיף, לסיבת-הקיום שלו - הגנה על המדינה. מדינת ישראל וצה"ל עסקו בפצל"ם מראשית ימיו, אך רק בשנת 1995 תוקנה פקודת סדרי השלטון והמשפט, ונקבע בה כי הכוחות יוכלו לבצע גם פעולות לשם השגת יעדיה הביטחוניים והלאומיים של המדינה. בין היתר, עוסק הצבא בפעילויות חילוץ והצלה, בישראל ומחוץ לה.

מדוע דווקא האו"ם?

התדמית של האו"ם היא זו של ארגון ייצוגי ונרחב הפועל מתוך שיתוף פעולה והסכמה בין המדינות החברות בו והוא יכול להגיע להצלחה רק במידה והחברות בו מגיעות לכלל הסכמה ביניהן. בין יתר מטרותיו של האו"ם נמצאת המטרה להגיע לשיתוף פעולה בינלאומי בנושאים שונים ולשמש מרכז לליכוד פעולותיהן של האומות. חברי הארגון מחויבים לעזור איש לרעהו לשם הפעלת מטרות אלו. מועצת הביטחון של האו"ם הינה הגוף שאחראי על שמירת השלום והביטחון העולמי, על עיצומים ועל אמברגו, וככזו דרושה שתהיה לה הרשאה למדינות החברות באו"ם להפעיל כוחות צבאיים גם לצורך הצלת חיי בני אדם. קיימת גם אפשרות שהאו"ם יקבע את הגוף הנקרא OCHA, שהיא הסוכנות לתאום סעד באסונות הומניטריים ולתת לה סמכויות ואמצעים לביצוע משימה זו,

הארגון הנדרש ליוזמה זו

מאחר שמדובר על רמה בינלאומית והצורך בתאום, ראוי שיהיה גורם מוסמך באו"ם, קרי מועצת הביטחון, או גוף בתוכו שיקבע, אשר ייטול על עצמו ארגון משימה זו, תוך תאום שליטה ובקרה, יקבע תורנות בינלאומית בין המדינות שיחויבו לכך אחרי קבלת הסכמתן. כל מדינה בעולם באשר היא, למעט מדינות שאין ביכולתן לעמוד במשימה זו, יארגנו אצלן ובתחומן כוח חילוץ והצלה, על-פי תקן של כוח אדם וציוד חילוץ שיוסכם, אשר יוחזק בכוננות להזנקה מיידית למשך תקופה של כחודש ימים פעם בשנתיים לערך. בעיקרון, בכל יבשת (קרי: אסיה, אפריקה, אירופה, אוסטרליה , קנדה, אמריקה ואמריקה המרכזית והדרומית, לצורך כך), תהיה מדינה אחת שתהיה אחת לשנתיים בממוצע בתורנות של חודש ימים בכוננות מיידית תוך זמן קצר להטסת כוח של חילוץ והצלה לכל מדינה באותה יבשת בה אירע אסון, או ליבשת אחרת. כך יימצאו במערכת הבינלאומית הגלובלית, כשמונה או יותר כוחות חילוץ והצלה ברמה בינלאומית להזנקה מיידית לאזור מוכה אסון. ארגון האו"ם יכול גם להקצות מהכוחות שפיקודו גם כוח כוננות להצלה כאמור מבחינת "נאה דורש נאה מקיים".

הכוננות ומשמעותה

מאחר שמדובר בהצעה עקרונית השונה מהעבר, כל מדינה שיוטל עליה על-פי תור משימת הכוננות המיידית להזנקה מיידית, נדרשת תוך שעות ספורות לכל המאוחר מרגע ההפעלה, לצאת למקום האסון. לצורך זאת, היא נדרשת להקים (אם אין עדיין ברשותה) כוח חילוץ והצלה וכוח רפואי, למקם אותם במבנים או באוהלים סמוך לשדה תעופה במדינה ולשהות שם עד לתום תקופת הכוננות. זה אומר שאנשי כוח החילוץ וההצלה נמצאים כל היממה, 24 שעות, במיקום שייקבע, מצוותים, מצויידים ומזוודים עם כל הציוד, ומוכנים לתזוזה מיידית. כן, ישנים עם בגדים ונעלים, ממש כך, עד תום תקופת הכוונות. מרבית הזמן שיוקדש אם הכוח לא מופעל תהיה לתרגולים, אימונים, השמשת הציוד ועיבוד והפקת פק"לים והוראות הפעלה. צוות החילוץ וההצלה יכלול (הצעה ראשונית):

• צוותי חילוץ והצלה כ-250 איש ואישה (גדוד חילוץ מוקטן);

• יחידת רפואית של כ 50 רופאים, 35 פרמדיקים, 30 אחיות ועוד 12 חובשים וטכנאים, או לחלופין בית חולים שדה בחירום מוטס;

• כוח עזר- כ-20 שוטרים ומאבטחים;

• ציוד החילוץ וההצלה וציוד ייעודי ורפואי נמצאים עימם בצמידות, כולל המטוסים המיועדים לכך. בתום תקופת הכוננות הכוח יתפזר ויחזור לשגרה כמקודם.

עקרונות ההפעלה

בידי הגורם באו"ם ירוכז המידע שיגיע ממקורות המדינה בה אירע האסון, ורק שיתבהר היקף האסון ודרישת אותה מדינה לסיוע, יפעיל ויזניק את הכוח הקרוב שנמצא במשימת כוננות לאותה מדינה בה אירע האסון ובהסכמתה וייתכן שיופעל-אף ממעבר לכוח אחד. הכוחות יופעלו אך ורק על-ידי הגורם שייקבע באו"ם, לאחר שידווח לו על האסון ולאחר שיקול דעת מרבי, ותהיה בידו תמונת מצב לעדיפויות להפעלה, כאשר עדיפות תהיה לאסון שאירע במדינתם. התכנון המקורי הוא על-פי המקרה של האסון בהאיטי: ישוגר כוח חילוץ והצלה שבמשימת כוננות ורק לאחר מכן הכוח הרפואי. אולם, בעקבות בקשות שיגיעו מאזור האסון, יוחלט בעצה אחת עם משרד החוץ שהצורך המרכזי הוא בתגבור דחוף של המערכת הרפואית, מהסיבה שייתכן שכל בתי החולים באזור האסון נהרסו ברעידת האדמה, הם יטוסו ביחד, או לחילופין, בדומה לאסון בצ'ילה, יידרש רק כוח רפואי.

עלויות ותקציב

אין ספק שיש לכך משמעויות כספיות ולשם כך אפשר להיערך באופן הבא: כל מדינה תשא בהוצאות הכוננות התקופתית שתוטל עליה על-פי חוקיה. זו תהיה תרומתה הלאומית וההומנית להצלת בני אדם. מדינת ישראל למשל, קיימת אפשרות של הצמדה לכוננות זו כולל מקרה של הפעלה בפועל - גיוס למילואים על-פי צו 8. העלות המשוערכת להוצאה זו היא כ-7 מיליון שקל לתקופת כוננות אחת. ההוצאות הן בגין שכ"ע של כוח האדם בתקופת הכוננות ואינו נמצא בעבודתו השוטפת, כאשר השימוש והציוד קיימים במילא במערכת, כמעט בכל מדינה. מוצע, שהאו"ם יתקצב את הוצאת ההפעלה במקרה של הפעלת הכוח למשימתו, ויקים קרנות בינלאומיות לצורך זאת.

היתרונות ליוזמה

• בו-זמנית יעמדו ברחבי העולם כשמונה או יותר כוחות חילוץ והצלה מוכנים להזנקה מיידית;

• המערכת הכלל עולמית בנושא חילוץ והצלה תצא נשכרת מיישום הצעה זו, מכיוון שהיא תשתפר לעין ערוך את היכול במדינות שיהיו במשימת כוננות זו וכך תציל יותר חיים;

• למקום האסון שיגיע כוח החילוץ הקרוב למשימתו, אפשרי שיגיעו תוך זמן קצר גם כוחות אחרים נוספים שנמצאים באותה כוננות;

• יתרון נוסף לכך, שהמדינה בה אירע האסון וגם מחזיקה כוח כוננות להזנקה מיידית, מצבה בכך ישתפר בטיפול במקרה והאסון קורה אצלה בבית. ברוב מדינות העולם קיים כבר הציוד הייעודי כך שלא יהיה צורך בעלות הקמה זו. האו"ם ממקורותיו יוכל לסייע בהשלמתו.

לסיכום

על משרדי הממשלה, הביטחון והחוץ להחליט באישור הממשלה כולה, שמאמצים את היוזמה ומעלים את ההצעה למוסדות האו"ם. יהיה זה לכבוד למדינת ישראל, שעמדה יפה במשימה בהאיטי ובמשימות קודמות, אם היא זו שתציע זאת. והיה ותרעד האדמה אצלנו - האם אנו מוכנים?