הבעיה האמיתית של בנימין נתניהו

אמינותו של מר נתניהו נפגעה גם אם הוא ואנשיו ינסו, באמצעות רטוריקה המוכרת לכולם, למכור לציבור לוקשים ארוכים. העיתונות האמריקנית כבר הכתירה את מה שנעשה במילים קשות ביותר, וסביר להניח שהם צוטטו מפיהם של ראשי הממשל. עדיין לא שמענו את הנשיא אובמה, אך לא מן הנמנע שימצא בקרוב הזדמנות להגיב. מוזר יהיה אם תגובתו תהיה רפה. אמריקה אינה שוכחת מהר ואינה סולחת. הגיעה העת שגם בישראל ילמדו עובדה זו ויפנימו אותה היטב. דוגמית אחת בלבד על "הראש" האמריקני אולי תמחיש את הבעיה: פרשת "מוניקה לוינסקי", שבה היה מעורב הנשיא ביל קלינטון, כמעט שהסתיימה בהדחתו של הנשיא, לא משום שנאף ואף השאיר כתמים על שמלתה של מוניקה, אלא משום שהוא שיקר. האמריקנים אינם אוהבים שקרנים ומתעבים אותם. עם מוזר לכל הדעות! גם באירופה מר נתניהו אינו זוכה לאמון גדול. נכון שברלוסקוני ומרקל, ואפילו סרקוזי כשאיננו עסוק בניאופים שלו ושל אשתו, מדברים עם מר נתניהו, אך מה באמת הם חושבים עליו, אין לדעת בוודאות. יש לשער ש"פרשת ביידן" לא תוסיף נקודות זכות למר נתניהו גם בקרב מנהיגי אירופה. מה חושבים הערבים על מר נתניהו, זה לא כל-כך חשוב. הציבור הישראלי, ברובו, אינו מייחס חשיבות למה הפלשתינים או מדינות ערב חושבים עלינו, כי הוא משוכנע שבכל מצב ובכל תנאי ידה של ישראל תהיה על העליונה. כולם מייחלים לכך, כי לכולם המדינה הזו חשובה וביטחון אזרחיה חייב להיות מעל לכל. ישנה רק בעיה אחת קטנה, והיא שישראל לבדה אינה מסוגלת לעמוד בפני כל האיומים, למשל האיום האירני. איכשהו, ישראל חייבת שותפים לדרך כדי להבטיח שאירן לא תוכל לממש את זממה. האם חוסר אמינותו של ראש הממשלה יתרום למאמץ נגד אירן? ודאי לכל אחד תשובה אינטליגנטית משלו.

הפעם, באופן מפתיע, לא השמאלנים הם אלה אשר גרמו למר נתניהו להיראות בלתי אמין, אלא דווקא המפלגה ה"לאומית" שס, שמנהיגה יכול בהחלט להימנות עם הימין הקיצוני. על "הפקה" מסוג זה, במדינות אחרות, השר היה כבר בחוץ. בישראל הוא יישאר לבטח גם שר וגם סגן ראש ממשלה. ושימותו הקנאים!