ארגון בצלם פרסם (ו', 19.3.10)
הודעה רשמית המגנה את ירי הרקטות שגרם להריגתו של פועל תאילנדי. להלן ציטוט הפסקה הראשונה של ההודעה:
- "בצלם מגנה את ירי הרקטות של ארגונים פלשתינים חמושים מרצועת עזה לאזורים אזרחיים בישראל, ממנו נהרג היום אזרח תאילנדי שעבד בחממות היישוב נתיב העשרה. הארגונים הפלשתינים המשגרים את הרקטות והמרגמות מצהירים בגלוי על כוונתם לפגוע, בין היתר, באזרחים. התקפות מכוונות נגד אזרחים חותרות תחת כל כללי המוסר והמשפט. הריגה מכוונת של אזרחים מוגדרת כהפרה חמורה של אמנת ג'נבה הרביעית וכפשע מלחמה."
בצלם נמנע בעקביות מלגנות הריגת חיילים ואנשי כוחות הביטחון בפעולות טרור הודעת הגינוי הנוכחית של בצלם עולה בקנה אחד עם מדיניות הארגון, המקפיד לגנות רצח של אזרחים ישראלים על-ידי פלשתינים. מנגד, מתעקש ארגון בצלם שלא לגנות הריגת חיילים ואנשי כוחות ביטחון ישראלים בפעולות טרור. כך למשל, נמנע ארגון בצלם מלפרסם הודעת גינוי כלשהי להריגת חייל צה"ל, איהאב ח'טיב, אשר
נרצח בדקירות סכין בצומת תפוח בעודו יושב ברכב.
אין מדובר, כך נראה, בהיסח הדעת או בהתעלמות מקרית של בצלם, וההסבר האפשרי לכך עשוי להיות במדיניות מכוונת הרואה בפגיעה בחיילים ובכוחות הביטחון "זכות" המוקנית לפלשתינים ב"שטחים הכבושים", שהינם על-פי בצלם ירושלים (השטחים שסופחו לאחר 67' ובהם השכונות היהודיות רמות, הגבעה הצרפתית, נווה יעקב ועוד), יהודה ושומרון ורצועת עזה (אשר בצלם טוען שהינה עדיין תחת "כיבוש" ישראלי).
בצלם רומז על "זכות" הפלשתינים לפגוע בחיילים
בפסקה הבאה:
- "יתרה מזאת, הרקטות והמרגמות מהוות כשהן לעצמן נשק בלתי-חוקי, גם אם הן מכוונות נגד מטרות צבאיות, שכן מדובר בנשק שאינו מסוגל להבחין בין מטרות לגיטימיות לבין אזרחים ולכן, מעצם טבעו, הוא מסכן את האזרחים הנוכחים באזורי השיגור והנחיתה שלו, בניגוד לדרישות היסוד של דיני הלחימה: ההבחנה והמידתיות."
ארגון בצלם אינו שולל את הלגיטימיות של שיגור רקטות על-ידי ארגוני הטרור מרצועת עזה לעבר יעדים צבאיים בישראל, אלא טוען כי בשל סוג הטילים הבלתי מדויקים בהם נעשה שימוש עלולים להיפגע אזרחים, ומכאן שאסור לשגרם. במילים אחרות - משתמע מעמדת בצלם, כי אם חמאס יצטייד בטילים מדויקים ויכוונם לעבר בסיסי צה"ל בשטח ישראל, בהם משרתים חיילים שאינם לוחמים (רופאים, אנשי שלישות ועוד) וחיילות, אזי לא יהיה פסול בשיגורם.
עוד עשוי להשתמע, כי בצלם אינו שולל ירי במטולי נ"ט, ירי נק"ל, הפעלת מטעני נפץ המופעלים בשלט רחוק נגד סיורי צה"ל לאורך גבול עזה, שנועדו לשמור על חיילי אזרחי היישובים הישראלים מפני הטרור הפלשתיני, שכן מדובר בכלי נשק מדויקים בהם נעשה שימוש לעבר יעדים צבאיים.
יתר על כן, שימוש בסכין לרצח חיילים עשוי להיתפס בהקשר זה כנשק "מדויק" ו"לגיטימי". חיילים, הבודקים אישורי כניסה של פלשתינים לישראל לצורכי עבודה, צריכים על-פי ההיגיון המשתמע מעמדה זו, לגלות הבנה אם הפלשתיני שזה עתה בדקו דוקר אותם למוות, שכן פעולת הפלשתיני הייתה "לגיטימית", כפי שניתן להבין מדבריה להלן של יושב-ראש הנהלת בצלם בעת שכיהנה בתפקידה.
הריגת חיילים השומרים על התנחלויות הינה "פעולה לגיטימית" בראיון עיתונאי ל-Brooklyn Rail (יוני 2004), אשר התמקד בפעילות ארגון בצלם תחת הנהלתה, הבהירה יושב-ראש הנהלת בצלם דאז, פרופסור ענת בילצקי את עמדתה, באשר לאחד מביטויי "המרד הלגיטימי" נגד ישראל באיו"ש וברצועת עזה. להלן
תרגום קטע נבחר מדבריה בעניין זה:
- "כאשר מחבל/ת מתאבד/ת הולכ/ת לישראל ומפוצצ/ת את עצמו/ה יש בכך משום הפרה של זכות הישראלים [לחיים]. בצלם אינו חייב לעסוק ישירות בנושא זה, שכן המנדט שלנו נוגע לעיסוק בזכויות האדם בשטחים הכבושים. ואולם, מה בנוגע לפלשתיני התוקף התנחלות והורג מתנחל ולא את החיילים השומרים על ההתנחלות? על-פי אמנת ז'נבה, החיילים השומרים על ההתנחלות הם מטרות לגיטימיות. אך מה בנוגע לנשים ולילדים הישנים בהתנחלויות? זכותם [לחיים] הופרה. הם אינם לוחמים".
מהתבטאות זו משתמע, כי בילצקי רואה ברצח חיילים השומרים על ההתנחלויות "פעולה לגיטימית" המוקנית לארגוני הטרור הפלשתינים, ולפלשתינים בכלל החיים תחת "הכיבוש הישראלי" (באיו"ש ולשיטתה גם ברצועת עזה ובירושלים "הכבושה") על-פי אמנת ז'נבה, הגם שהחיילים השומרים לא השתתפו בלחימה שעה שנרצחו, אלא כל תפקידם היה להגן על האזרחים הישראלים מפני רצח בידי הטרוריסטים הפלשתינים.
בצלם מעניק הגנה של "אזרח" לשוטרים פלשתינים שהיו גם חברים בארגוני טרור העמדה של בצלם בסוגייה תמוהה עוד יותר כאשר משווים אותה להתייחסות של הארגון ל"שוטרים" הפלשתינים שנהרגו בתקיפת צה"ל ב-27 בדצמבר 2008, ביום הראשון למבצע "
עופרת יצוקה".
וכך כותב ארגון בצלם בעניינם:
- "לבצלם ידוע כי רבים מהשוטרים היו גם חברים בזרועות הצבאיות של הארגונים הפלשתינים וייתכן שהיו עתידים לקחת חלק בלחימה מול ישראל. אולם, בהיעדר מידע מוסמך על שילובם של השוטרים בכוח הלחימה של חמאס, ובהתחשב בחזקה כי אנשים ייחשבו לאזרחים כל עוד לא הוכח אחרת, לא ניתן לדעת בצלם לקבוע כי כל שוטרים, באופן גורף, היו יעד לגיטימי להתקפה וכי המשטרה הפלשתינית בעזה, כמוסד, היא חלק מן הכוח הלוחם של חמאס שכל חבריה ממלאים תפקיד לחימה מתמשך."
ראוי לקרוא את עמדת ארגון בצלם המובעת בפסקה זו בעיון רב. "שוטר" פלשתיני, שהינו חבר פעיל בזרוע צבאית של אחד מארגוני הטרור הפלשתינים, אשר "לא הוכח" שהוא היה עתיד ליטול חלק בלחימה, ייהנה מהגנה של "אזרח", ולא יוגדר כ"מטרה לגיטימית", כמו למשל חייל השומר על התנחלות שהוא "מטרה לגיטימית" בהחלט.
הערה על הטרמינולוגיה המכובסת של ארגון בצלם ארגון בצלם מכנה את ארגוני הטרור הפלשתינים המשגרים רקטות לעבר ישראל "ארגונים פלשתינים חמושים". המינוח שבו דבק בצלם באופן שיטתי מעורר תהייה. ברור שמדובר ב"ארגונים", שהרי לא עסקינן ביוזמה של אנשים יחידים שהחליטו על דעת עצמם לשגר טילים, ופשיטא שמדובר ב"חמושים", שהרי ללא אמצעי לחימה הם לא היו יכולים להפציץ ישובים ישראלים. המילה "טרור", אותה השמיט בצלם בכוונת מכוון, חיונית לשם הבהרת מהות מעשיהם וכוונותיהם של ארגונים אלה, שנועדו לגרום לרצח המוני ובלתי מבחין של אזרחים ישראלים.
מדוע אפוא מתקשה ארגון בצלם להשתמש בביטוי "ארגוני טרור" בהתייחסו לחמאס, לג'יהאד האיסלאמי, לשלוחות אל-קאעידה הפועלות ברצועת עזה ולארגוני טרור אחרים השותפים לשיגור הטילים?
לעומת הזהירות המופלגת ב"כבודם" של "הארגונים הפלשתינים החמושים", יו"ר הנהלת בצלם, אורן יפתאל, אינו חש בעיה כלשהי להדביק את הכינוי "טרור" למדינת ישראל, כפי שמובא להלן מתוך מאמרים שפרסם:
"
מול צעקה נמשכת זו החליטה ישראל, כהרגלה, לברוח מהתמודדות עם השאלה, ו
לנקוט בטרור של מדינה. כך היא פצחה במסע של אש וגופרית על הרצועה שנועד לחסל, להרוג, לבתר ולכתר. אך זהו כוח חלש מבחינה פוליטית ומוסרית. גם טונות של "עופרת יצוקה", גם הרג ילדים ושריפת ערי הרצועה כולן לא ישתיקו את קולה של ההיסטוריה. הזמן שאבד בהמולת תופי המלחמה וביצירתה האלימה של "רצועת עזה" עוד ישוב לאחר מותו".
"
הגישה החד-צדדית הובילה את ישראל עד היום לסדרת כישלונות ומעגל דמים ארור. הדיאלוג היחיד המתקיים הוא הין הקסאמים לחיסולים. בין טרור איסלאמי ל
טרור מדינה ישראלי, בין מדיניות של הריסת בתים ובניית נגד פרועה".
