עם ההסברים המבוססים לאכילת יתר באוכלוסיות מערביות מפותחות, נמנים זמינות המזון, אורח חיים ישבני, ואילוצים כלכליים. אף לא אחד מהסברים אלו עונה על השאלה המרכזית: מדוע אנשים אוכלים יתר על המידה באופן עקבי, למרות מאמצים חוזרים ונשנים לא לעשות כך?
צוות חוקרים בראשותו של ד"ר איפלנד מאוניברסיטת טקסס בארה"ב, פרסם במאי 2009 מאמר בביטאון הרפואי Medical Hypotheses, שמקדם תשובה אפשרית לשאלה זו. החוקרים בוחנים אכילת יתר תוך התייחסות למזון מעובד בעל ריכוז גבוה של סוכר, שומן, מלח וקפאין כחומר ממכר. מזון מעובד יוביל חלק מאיתנו לאיבוד השליטה ביכולת לאזן אכילה, בדומה להתמכרות לאלכוהול ולניקוטין.
השערת החוקרים, היא שבמקרים מסויימים, התנהגות של אכילת יתר, הינה תוצאה של התמכרות למזון מעובד. השערה זו התפתחה תוך קריאה ביקורתית של הספרות המקצועית בתחומי ההשמנה, התנהגויות האכילה, והתמכרויות לסמים ומתוך עבודה עם אנשים אשר הגדירו את עצמם כמכורים למזון מעובד.
למרות המחסור שקיים בעדויות, שאינו מאפשר התייחסות לכל מרכיבי המזון המעובד בנפרד כתרופה פסיכו-אקטיבית, תצפיות מצביעות על דמיון ניכר בהתנהגויות הקשורות לאכילת מזון מעובד וצריכת חומרים ממכרים.
בדומה לחומרי סם ממכרים, סוכרים וקמחים הם חומרים שנמצאים בטבע בכמויות קטנות בהרבה מאשר במזון. כמו בחומרי סם, הם אינם ממכרים עד אשר הם מרוכזים לחוד וביחד באמצעות תהליכים תעשייתיים מודרניים.
איחוד רכיבי מזון אלה בריכוזים גבוהים בהרבה מהמצוי בטבע, יוצר מזונות בעלי פוטנציאל התמכרות גבוה יותר כגון: משקאות קלים (סוכר וקפאין), סופגניות, בורקסים ודברי מאפה נוספים (קמח לבן, סוכר - לעיתים קפאין, שוקולד, מלח ושמן) וצ'יפס (שומן, מלח ולעיתים דקסטרוז).
מהי תלות בחומר ממכר? DSM-IV מגדיר תלות בחומר ממכר (substance dependence) כאשר במהלך שנה מופיעים שלושה מתוך שבעה סימפטומים: טולרנטיות (סבילות), תסמיני גמילה, חומר שנלקח בכמויות גדולות או למשך זמן ממושך יותר מהמתוכנן, ניסיונות לצמצם את הצריכה, זמן עודף שמוקדש לשכנוע, שימוש או גמילה משימוש, הפחתה או הפסקה בפעילויות חשובות עקב שימוש, המשך שימוש למרות תוצאות שליליות. הגדרות אלו תוקפו לגבי חומרים שונים ובאוכלוסיות שונות.
השערת ההתמכרות למזון אכילת יתר יכולה להיות מתוארת כהתמכרות למזון מעובד העונה להגדרות ה-DSM-IV לגבי הפרעה בשימוש בחומר (substance use disorder).
החוקרים מציגים את סוגיית ההתמכרות למזון מעובד, תוך התייחסות לקריטריונים המגדירים התמכרות לחומר. הטיעונים לביסוס ההשערה לקוחים משני מקורות מידע:
א. התבוננות ועבודה עם אנשים אשר הגדירו את עצמם מכורים למזון מעובד.
ב. קריאה ביקורתית של הספרות המחקרית.