שר הבריאות
בנימין נתניהו וסגנו
יעקב ליצמן הינם עובדי ציבור על-פי חוק יסוד הממשלה, ובשל כך הינם מחוייבים שלא להפר אמונים. החוק אינו מגדיר הפרת אמונים מהי, אך בפסיקת בית המשפט העליון כבר נקבע כאחת מחובות שמירת האמונים היא שמירת אינטרס הציבור, עליו מופקד עובד הציבור ווידוא שעובד הציבור יגשים את תפקידו כנדרש.
מהו אינטרס הציבור עליו מופקדים שר הבריאות וסגנו? לבטח לא קיום פסקי הלכה בנושא הזזת קברים. שר הבריאות וסגנו מופקדים על תפעול וקידום מערכת הבריאות בצורה היעילה ביותר. אמונתו הדתית של סגן שר הבריאות אסור לה שתתערב בניהול משרד הבריאות, ובכל מקום שיש
ניגוד עניינים על סגן שר הבריאות, כעובד ציבור, להמנע מלהתערב, ואם אמונתו אינה מאפשרת לו להימנע שיתפטר.
באופן כללי קיימת סכנת ניגוד עניינים בכל תפקיד של עובד ציבור השם את מחוייבותו להלכה מעל מחוייבותו לחוק, וככל שהתפקיד רם יותר ניגוד העיניינים מחריף. חשוב להדגיש כי מעמד עובד ציבור שונה מהותית ממעמד נבחר ציבור. ח"כ ליצמן יכול להאבק בכנסת בנושא הזזת הקברים אך סגן השר ליצמן מנוע מלקבל החלטות בנושא, שאינן על-פי אינטרס הציבור בנושא בריאות. הוצאת מעל מאה מיליון שקל מתקציב הבריאות משיקולי הלכה דתית אינם אינטרס הציבור בנושא בריאות. עיכוב בניית חדר המיון, ותכנון בנייתו בצורה שתסכן חולים ופצועים במצבים קריטיים אינם אינטרס הציבור בנושא בריאות.
גם אם לנושא הדתי היה רלוונטיות כלשהי להחלטה בנושא בניית חדר המיון, הרי שעובד ציבור מחוייב לפסיקה של הרב הראשי של מדינת ישראל ולא לרב כלשהו אחר. עם כל הכבוד לרבנים ופוסקי הלכה, אין להם כל מעמד או סמכות במערכת הממלכתית. לעובד ציבור אסור להפר אמונים לתפקידו הממלכתי ואם אמונתו אינה מאפשרת לו לפעול על-פי חוק, עליו להתפטר.
ראש הממשלה, בתפקידו כשר הבריאות נושא באחריות העליונה על משרד הבריאות, ועל-פי חוק יסוד הממשלה: "סגן שר יפעל, בכנסת ובמשרד שנתמנה לו, בשם השר שמינה אותו ובמסגרת העניינים שמסר לו השר". השר אינו יכול להאציל מסמכויותיו הסטטוטוריות לסגנו, אלא רק להעביר לו את האחריות על עניינים שונים, ולכן האחריות העליונה הינה של השר.
כבוד המתים מבוזה למען אגו חרדי המושג "כבוד המת" נישא לשווא על-ידי סגן השר ליצמן וחבריו. אין כבוד בהוצאה מיותרת של כסף רב, במקום שישמש למטרתו, כלומר לרפואה - תרופות, ציוד, תוספת כח אדם וכו'. אין כבוד בהקמת חדר מיון מרוחק שיסכן חיי אדם בגלל ריחוקו. ניתן היה להעביר את הקברים בכל הכבוד הראוי, כפי שנעשה במקרים אחרים לכשנדרש. שימוש במושג "כבוד המת" מסיבות פוליטיות או הפגנת כוח אינה אלא ביזיון כבוד הקבורים באשקלון.