מקארתיזם פוליטי לא מוסרי

גוש שלום מזכיר את ימי המקארתיזם בארצות הברית. בתקופת הסנאטור מקארתי, כל מי שנחשד בקומוניזם - נרדף על-ידי הסנאטור עד כדי כך שאיבד את פרנסתו ואת מעמדו. כאן המצב הפוך - הגוש הקורא לעצמו "גוש שלום" הוא גוף ששורשיו קומוניסטיים, והוא מתיימר להשכין שלום במדינה ובעם. בפועל, הוא רק מחרחר עוד מלחמה. השיטות בהן נוקט גוש שלום אינן מביישות כלל את סנאטור מקארתי הידוע לשמצה. תנועת גוש שלום קראה ביום שישי לאמנים ידועי-שם לבטל את הופעתם ב"פסטיבל אהבה" שיתקיים בים המלח, אותו הם מכנים "התנחלותי". הפסטיבל יתקיים בחול המועד פסח, בתאריכים 3-1 באפריל. הלחץ הפוליטי הפסול על אמנים הוא תוקפני ולא מוסרי. כל אמן צריך להחליט בעצמו מהי עמדתו ואין לגוש שלום כל סמכות להפעיל לחץ כזה על-אף אחד. גוש שלום פועל בדרכי מלחמה, בדרכים אלימות מילולית והוא בטוח שהוא צודק. הוא לא מתחשב בדעות אחרות, וסובר שרק הדעה שלו נכונה. האם עלה בדעתם של אנשי גוש שלום שאולי הם לא צודקים? וכי מי אמר שכל הרעות החולות שלנו נובעות דווקא מהכיבוש? לדעתי הן נובעות מחוסר כבוד אנושי בין אדם לאדם, גם ואולי בעיקר בין יהודי ליהודי, ולאו-דווקא בגלל הכיבוש. השנאה שיש בתוך גוש שלום לאלה שאינם חושבים כמוהם, היא הגורם המסוכן ביותר לקיום האנושי בכלל. היו זמנים שבהם הייתי פעילה פוליטית בגוש השמאל, והסיבה בשלה פרשתי היא השנאה ששררה בין אנשים ובין גושים שלא הסכימו איש עם רעהו ונקטו דרכים אלימות מילולית כדי להביס את היריב שלהם מבפנים. אי-אפשר להשכין שלום חיצוני אם אין שלום בבית. לכן, הטון הלוחמני והתוקפני המאלץ אנשים לעשות דברים בכוח, תוך רמזים סמויים על פגיעה בפרנסתם, הוא טון בלתי מוסרי ועדיף שלא נשמע אותו יותר בשיח הציבורי. זוהי חוצפה שאין כדוגמתה לרמוז לאמנים שאם הם יופיעו במקום מסוים - יחרימו אותם ולא תהיה להם פרנסה. יש דרכים אחרות לשכנע אנשים בצדקת הדרך. אבל לא בדרך של אלימות מילולית של בריונים פוליטיים.