למעשה, תנועת הפת"ח והרשות הפלשתינית כבר גיבשו לפני כמה חודשים את האסטרטגיה החדשה שלהן להתמודדות עם ממשלת נתניהו במישור המדיני הבינלאומי ובשטח עצמו כדי להגשים את מטרתן להביא להקמת מדינה פלשתינית עצמאית, שבירתה ירושלים, בתוך שנתיים ימים. האסטרטגיה הזו בנויה על כמה "רגליים" והיא מיושמת כבר בשטח הלכה למעשה.
א. מאבק עממי מתמשך ומתגבר באמצעות הפגנות, שביתות שבת, ידויי אבנים ובקבוקי תבערה בסמוך לגדר ההפרדה, התנחלויות ומוקדי הנוכחות היהודית בשכונות הערביות במזרח ירושלים על-פי מה שמכונה בפי מנהיגי הפת"ח "מודל בלעין".
הנחת היסוד הפלשתינית היא, כי אינתיפאדה שלישית מזוינת בשטחים, היא בלתי-אפשרית. הגדה מפוצלת ומנותקת מרצועת עזה הנתונה למצור צבאי הדוק, צה"ל שולט בכל רחבי הגדה כתוצאה ממבצע "חומת מגן", הציבור הפלשתיני עייף ותשוש והתשתית הכלכלית ביהודה ושומרון עלולה להיפגע לחלוטין כתוצאה מאינתיפאדה מזוינת שעלולה גם להביא לאיבוד התמיכה הבינלאומית בדרישות הפלשתיניות.
לפיכך, עברו הפלשתינים ל"מודל בלעין" המתבסס על מאפייני אלימות ומחאה שנלקחו מהאינתיפאדה הראשונה תוך הקפדה שלא לגלוש לאינתיפאדה מזוינת.
"מודל בלעין" כבר התפשט ל-16 כפרים בגדה, וישראל לא מצליחה לעצור את התופעה. הפלשתינים משלבים בפעילות המחאה הזו גם פעילי שלום ישראלים וזרים כדי לנטרל ולהגביל את יכולת התגובה של ישראל. בפעילות המחאה הזו משולבים גם אישים פלשתינים מהרשות הפלשתינית או מתנועת הפת"ח המפקחים מקרוב כי המפגינים לא יחרגו מהפרמטרים שנקבעו.
ב. פעילות בינלאומית מדינית, כלכלית ומשפטית נגד ישראל, הפלשתינים פועלים בכמה זירות, הליגה הערבית, האו"ם, תוך ניסיון להתמקד במועצת הביטחון ופורומים בינלאומיים שונים. המגמה היא לפעול נגד ישראל כפי שפעלו נגד משטר האפרטהייד של דרום אפריקה. הפעילות הפלשתינית היא נגד "הכיבוש והגזענות" באמצעות החוק הבינלאומי, דוח גולדסטון ובית הדין הבינלאומי בהאג. הפלשתינים מנסים להטיל מצור מדיני וכלכלי על ישראל ולרדוף את מנהיגיה וקציני הצבא הבכירים שלה בעת יציאתם לחו"ל.
ג. בניית החברה והמוסדות הפלשתינים במטרה לסיים את התהליך בתוך שנתיים ימים, המשימה הזו מבוססת על תוכניתו של ראש הממשלה הפלשתיני סלאם פיאצ' שזכתה גם לתמיכה בינלאומית. התוכנית הזו היא חד-צדדית, ללא תיאום עם ישראל ועוסקת בבניית מוסדות המדינה הפלשתינית העתידית "מלמטה למעלה" (bottoms up).
ד. העלאת נושא ירושלים על ראש סדר היום הערבי והבינלאומי, באמצעות פעילות מחאה בשטח ופעילות בינלאומית, בניסיון לנצל את חזרת ההתעניינות הבינלאומית בנושא ירושלים בעקבות טעויות ושגיאות שעשו ממשלת ישראל ועיריית ירושלים. הפלשתינים מנסים ליצור את הרושם כי החלק המזרחי של ירושלים נתון בסכנה גדולה וכי הכיבוש הישראלי מאיים לבלוע אותו.
ה. ניסיון להשיג אחדות לאומית פלשתינית, בעיקר באמצעות פיוס בין הפת"ח לחמאס, אך גם באמצעות שיתוף פעולה בין כל הפלגים החברים באש"ף. בינתיים אין לפלשתינים הצלחה בתחום הזה בעיקר בגלל המחנאות בין מדינות ערב ומעורבותה של אירן, אך בתנועת הפת"ח וברשות הפלשתינית רואים בהשגת האחדות הלאומית מרכיב חשוב ביותר בהתמודדות מול ישראל.
אם כן, הרשות הפלשתינית פועלת כמכונה משומנת על-פי אסטרטגיה ברורה, במטרה להגיע למטרה שנקבעה מראש-מדינה פלשתינית עצמאית שבירתה ירושלים. היא מוכוונת משימה ויוזמת בשטח ובזירה הבינלאומית בעוד לממשלת נתניהו אין תוכנית מדינית ברורה ומפורטת והיא עסוקה כל העת בהתגוננות מדינית.
הרשות הפלשתינית מעודדת מהמשבר בין ממשלת נתניהו לממשל אובמה. מבחינתה, האסטרטגיה הפלשתינית הצליחה במיוחד בנושא הבנייה בירושלים וההתנחלויות, ויש להמשיך בה מכיוון שלישראל אין את התשובות המתאימות להתמודד עימה.
הרשות הפלשתינית תנסה למצות את העימות בין ממשלת נתניהו לממשל אובמה באופן המקסימלי בניסיון לתרגם את השינויים במדיניות האמריקנית ללחץ גובר על ישראל שיתבטא באופן מעשי. הפלשתינים מעודדים מההשפעה הגוברת של הממסד הביטחוני האמריקני על הנשיא אובמה ומהדעה הרווחת במסדרונות הבית הלבן, כי האינטרס הלאומי והביטחוני של ארצות הברית מחייב את פתרון הסכסוך הישראלי פלשתיני והקמת מדינה פלשתינית עצמאית בהקדם האפשרי, אחרת חייהם של החיילים האמריקנים בעירק ובאפגניסטן נתונים בסכנה. הם גם שואבים עידוד מהקמת השדולה היהודית החדשה "ג'יי סטריט" המהווה משקל נגד לאיפ"אק והדוגלת ביישום עיקרון "שתי מדינות לשני עמים".
במצב שנוצר, ברור כי ממשלת ישראל חייבת לקבוע לעצמה אסטרטגיה חדשה ותוכנית מדינית ברורה כדי להיחלץ מהמצוקה המדינית שאליה נקלעה, האסטרטגיה הפלשתינית כבר פועלת בשטח, עכשיו צריך לראות את האסטרטגיה הישראלית.
