נפתלי רז, טול קורה מבין עיניך

במאמרך, "איגרת אל קוראי 'על צד שמאל'", אתה מתגולל על הטוקבקיסטים הימניים שהם טעונים ב"גסויות והשתלחויות" ומכתימים את הימין כולו. ההשתלחויות של הטוקבקיסטים האנונימיים שאתה מלין עליהן, הן לוטפניות ועדינות, כאין וכאפס כנגד ההשמצות, הגידופים, דברי הלעג, הנאצה וניבול הפה של מנהיגיך, בהם חברי כנסת, סופרים, עיתונאים ואקדמאים בכירים, הבולשביקים סותמי הפיות המתנשאים, העושים דה-לגיטימציה לאוהבי ארץ ישראל ובוניה - "הפוסל במומו פוסל". להלן קומץ מאותם דברי בלע מתוך אתר "יעודי" וכל המוסיף גורע:

• "מחקר שנערך במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית העלה כי שנאת השמאל לימין עולה באופן מובהק על שנאת הימין לשמאל. להלן ההוכחות.

• "למרצחים מעבר לקו הירוק, שהתנחלו ביהודה ושומרון, יש נשק. לכן אני קורא לכם להחזיק בנשק נגדם..." (ישעיהו לייבוביץ', הארץ, 27.9.85).

• "רק מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסחף הפשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית" (פרופ' זאב שטרנהל, דבר).

• "בגוש אמונים ראיתי תופעה חמורה ביותר, סרטן בגופה של הדמוקרטיה הישראלית" (יצחק רבין, פנקס שירות, עמ' 550).

• רב אלוף חיים בר-לב, מיד לאחר הטבח בבית הדסה בחברון: "מי אמר להם להימצא שם".

• "ביום פקודה יוציאו המתנחלים להורג חברי כנסת וקציני צה"ל" (בנימין בן-אליעזר, דבר, 1.6.89).

• "כיפות = צלב קרס"

• "הם [המתנחלים] צריכים את דמה של עפרה מוזס, הם שותים אותו" (דדי צוקר בהרצאה, יום לאחר הירצחה של עופרה מוזס).

• "הכיפות הסרוגות עבורי הן כמו צלב הקרס על השרוול של החיילים הנאציים" (אלוף שלמה גזית, ידיעות אחרונות).

• "...צריך יהיה לשתק אותם באמצעות ירי-כדי-לפגוע" (ח"כ אבשלום וילן בראיון להארץ).

• "בואו נפתור את הבעיה כאילו הם ערבים" (אברהם שלום, ראש השב"כ לשעבר, ידיעות אחרונות, 14.11.03).

• "...יש כמה התנחלויות, כמו תפוח ויצהר, שלא צריך רק לפנות, אלא צריך לרסס אותם ולהרוג את כולם... מבחינתי להרוג אותם זה בכלל לא נחשב להרוג בני אדם, אלא רק חיסול עשבים שוטים" (ידיעות אחרונות, 12.8.99).

• "כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים" (עמוס עוז, 'בשם החיים והשלום', ידיעות אחרונות, 8.6.89).

• "רק כלי נשק אחד חסר היום בארסנל הנשק של צה"ל, והוא התותח הקדוש..." (מאיר שלו, ידיעות אחרונות, י"ט בחשון תשס"ג).

• "אם נהרג למתנחלים ילד או שניים, הם אומרים: 'נעשה ארבעה במקומם והכל יהיה בסדר" (יגאל תומרקין, חתן פרס ישראל, בראיון לעיתון תל אביב, בפברואר 2004).

• "אנחנו כיפות סרוגות... ואת... יום חג המצות הזה... נחוג ובמצותנו דם נערים פלשתינים" (יצחק לאור, 'המנון לגוש').

• "אני יכולה לשבת מולם ולשנוא, ועם הזמן זה רק מחמיר" (כוכבת הטלוויזיה עינב גלילי, בראיון למיכל קפרא, במעריב).

• "הממלכה הישראלית... נוהגת להפגין יעילות תכליתית. אם הם לא מאמינים לזה שישאלו את השכנים הערבים שלהם" (יאיר לפיד, ידיעות אחרונות).

• "... להתמודד נגד כל פרובוקציה שנועדה לגרור את צה"ל למלחמת אזרחים, אפילו זה יהיה כרוך בשפך דם" (יואל מרכוס, הארץ).

• "למדינה או אומה יש יותר מאלטלנה אחת" (אלוף עמי איילון, ידיעות אחרונות, 14.11.03).

• "מתנחל עטוי עוזי ודובון כחול, רסיסי רוק ושיירי מזון משובצים בזקנו הפראי. ולצדו, בטרנספורטר המשפחתי, אשתו המתנחלת בעיצומה של אביונה לאומית. תינוקות נושרים ללא הרף מבין חלציה בעודה נואמת בלהט על זכות אבות. אידיוט צעקני ועילג... אם אתה מטומטם אתה ימני, ואתה ימני אם אתה מטומטם..." (דן תדמור, עיתון ירושלים, 28.5.93).

• "...ליד מקום הפיגוע התגודדו הסוחרים בדם, סרסורי הגזענות והשנאה... התבוננתי בפרצופים המעוותים של האספסוף, רובם המכריע חובשי כיפות" (חיים ברעם, עיתון ירושלים, 8.3.96).

• "שבוע של רגיעה בשטחים: חמישה מתנחלים נרגעו ממטעני צד" (מעריב, 13 יולי 2001, מדור ההומור).

• ואוסף של כינויים מזכרוני [ג.ג.]: מועצת רשע, מתנחבלים, ימין הזוי, פרופלורים, אספסוף מתלהם מהשוק, בבונים, נהתניהו, ביביהו, וליברמן-פירומן, בולדוג, גזען, היידר, לה-פן.

• לבלוג של נפתלי רז ב-News1