חיים רמון הוא לא הראשון

בקדנציה הראשונה של אריאל שרון, עמי איילון ניהל שיחות ילדותיות עם הפרופסור סרי נוסייבה. הנזק שגרם היה אומנם אפסי, אבל זה רק בגלל ששני אפסים ניסו לבנות "מגדל שלום" מקלקר... לעומתו, הפודל הבלתי נלאה יוסי ביילין, עמד בראש קבוצה של אנשי שמאל, שניהלה שיחות עם בכירי הפת"ח, וביחד הפיקו פסטיבל שלום ששווק באגרסיביות על-ידי התקשורת כ"מסמך הבנות ז'נבה". התקשורת חגגה על המסמך, והלעיטה את צרכניה באינסוף דיונים בנושא. הגל ששטף לנו את המוח חלף, רק כאשר הפלשתינים הכחישו, שמהמסמך עולה, כאילו הם הסכימו לוותר על זכות-השיבה. לימים הסבירו אנשיו של שרון, כי מסמך הבנות ז'נבה דחף להינתקות. עדנה ארבל שמעה וחייכה חיוך מריר. החיוך של ביילין היה מתוק. ד"ר ביילין יודע שהממשלה הנבחרת, היא שאמורה לנהל שיחות מדיניות. הוא גם יודע שהפלשתינים יודעים ששיחות עם שמאלנים רופסים יניבו תוצאות סרק, שעשויות בלחץ התקשורת לצמצם את מרחב התמרון של ממשלה ימנית נבחרת. בקדנציה הראשונה של נתניהו, במקום לכסוס ציפורניים באופוזיציה, הוא ניהל שיחות כאלה עם הפלשתינים... גם על ירושלים... בתוכנית "הכל פוליטי" עם דן מרגלית (ערוץ 2, 22.3.99), השרה לימור לבנת האשימה אותו בניהול שיחות מאחורי גבה של ממשלת נתניהו. בהתחלה הכחיש בזעם, אחר-כך הודה: "כן, אני מדבר איתם גם על ירושלים... זה חלק מהמו"מ... אני מפסיק להכחיש, אני מפסיק להתבייש, כן, אני מדבר איתם גם על ירושלים"... מאז ימי אוסלו העליזים, השמאל הוכיח ששלום הוא לא יודע לעשות, אבל להפריע לממשלה ימנית, ולהבאיש את ריחה של המדינה - זה הוא אוהב ויודע לעשות. עיניכם הרואות, חיים רמון הוא לא הראשון...

• במאמר הבא אביא קטעי וידאו שחיים רמון לא היה רוצה שתראו...