עשרות אלפי יהודים הגיעו למערת המכפלה כדי לחגוג את חג הפסח ואת הכרזת מערת המכפלה כ"אתר מורשת", ובין האורחים היה גם
איוב קרא, חבר שדולת ארץ ישראל בכנסת וסגן שר, אשר קיבל במעמד ההכרזה על מערת המכפלה כאתר מורשת - תעודת הוקרה על פעילותו למען ארץ ישראל בכלל וחברון בפרט.
בטקס קבלת התעודות אמר סגן השר איוב קרא, כי
"ההמונים שהגיעו לכאן הם הערובה וההוכחה לכך שאיש לא יזיז אותנו ממערת המכפלה, גם לא חוסיין אובמה. ראש הממשלה צריך להגיד 'לא' לברק חוסיין אובמה ו'כן' לעם ישראל, שהגיע ומגיע לכאן בהמוניו, וצריך לתת אישור לחידוש הבנייה ולהתיישבות בכל חלקי הארץ" (מקור: "ישראל היום", 2.4.2010).
אהבתי את הכרזתו של איוב קרא, מדינאי ממובילי השמירה על ביטחונה וחוסנה של מדינת ישראל, בשל כמה סיבות:
בראש ובראשונה בשל קריאת הילד בשמו, ושמו הוא - חוסיין.
צריך לזכור זאת בכל איזכור. אומנם רבים מתלוננים על כי מחברי מאמרים ואנשי ציבור מסוימים מכנים את נשיא ארה"ב בשמו חוסיין, ובנוסף, חוסיין אינו בהכרח צריך להיות עוין לישראל - ללא כל קשר עם שמו, אולם הוא עוין, ושמו - אכן, חוסיין. לאמור, בקודקוד הפירמידה של ממשל ארצות הברית - ניצב בגאון איש ושמו חוסיין.
בנוסף, איוב קרא הבהיר את מה שסביר וברור לרוב הישראלים, כי מדינת ישראל לא שוקלת כלל מסירת מערת המכפלה, אלא דווקא משקיעה בה והופכת אותה לאתר מורשת, בהתאמה למורשת היהודית שתחילתה - רכישת הקרקע בזמנו על-ידי אברהם אבינו, לצורך קבורת מתיו במערה.
זאת ועוד, איוב קרא, בצדק, קשר את הציונות הזו עם ההתיישבות והבנייה בכל חלקי ארץ ישראל - דבר שחשוב היה שיישמע דווקא מפיו - בשל המיקום ובשל העיתוי.
ואיך הוא יודע כי זה גם מה שיקרה? פשוט מאוד: צריך להשוות את זמנו האוזל של חוסיין אובמה בבית הלבן ואת רמת הפופולריות שלו המצויה בירידה תלולה בארה"ב, עם המגמה בפועל ולמעשה של ההתיישבות בחברון ובכל חלקי ארץ ישראל - אפילו בימי הקפאת הבנייה, קל וחומר לאחריה.
