מערכת המשפט של ישראל נמצאת במשבר אמון חסר תקדים, ויש לכך סיבות אחדות. אחת הסיבות, ואולי העיקרית שבהן, היא עודף כוח משחית שהפרקליטות צברה, ועל-ידי כך הפכה לגורם המשפיע לרעה על מערכת המשפט.
פרקליטות המדינה משוחררת מכל פיקוח, ואנשיה מתנהגים כאילו הם מפקחים על עצמם. הפרקליטות מונעת הגשת תלונות נגדה על-ידי חסימת כניסה לאתר שיועד להגשת תלונות, או באמצעות מענה אוטומטי סתמי על-ידי פקידה תורנית בלשכת פרקליט המדינה, שגם גונזת את התלונות. נראה כביכול כי בהיעדר פיקוח, הפרקליטות משחיתה את עצמה לדעת.
בישראל העמידו לדין פלילי עורכי דין, שופטים, שרים, חברי כנסת, ראשי ערים, קציני צבא בכירים, נשיא מדינה, ראש ממשלה, אולם מעולם לא העמידו לדין פלילי פרקליט ציבורי, כאילו שכל פרקליטי המדינה צדיקים גמורים.
הפרקליטות שחררה את עצמה מכל חובה מוסרית, והיא קובעת לעצמה את הכללים הנוחים לה מעת לעת, והדברים נכונים, הן לגבי הפרקליטות הפלילית, והן לגבי האזרחית (במסמך זה אתייחס רק לפרקליטות הפלילית משום שבה פוגעים בחיי אדם, ולא רק בכספו).
נראה שהפרקליטות פועלת כמו תעשיה של כתבי אישום במטרה להשיג כמה שיותר מאסרים או עונשים חמורים אחרים, כדי להצדיק את גודלה ואת תקציבי הענק המוענקים לה כל שנה.
פרקליטות המדינה שכחה שחלה עליה חובה להיות אובייקטיבית, ולא לתפור תיקים פליליים חסרי שחר. הפרקליטות אחראית לנזקים בלתי הפיכים שנעשו בזדון לאלפי אזרחים חפים מכל פשע, להרס משפחות ונזק בלתי הפיך גם לבני המשפחות הללו, ובמיוחד לילדים שבהם. נראה לכאורה, שחיי אדם אינם נחשבים בה יותר מקליפת שום.
מעולם לא העז יועץ משפטי לממשלה להתמודד עם השחיתות שצמחה בפרקליטות, ושום שר משפטים לא עשה דבר נגד פעולותיה שלוחות הרסן מחשש מוצדק שיאבד את כסאו.
עד היום טרם נמצא חבר כנסת אמיץ שיוכל להוביל חקיקה שתקבע גוף בלתי תלוי, לפיקוח אמיתי על הפרקליטות. רוב חברי הכנסת והשרים, יודעים את האמת על הפרקליטות, אולם, הם לא חושפים את הידוע להם מחשש שיתפרו להם תיק פלילי, והקריירה הפוליטית שלהם תתרסק.
העוצמה הרבה של הפרקליטות מטילה אימה אפילו על שופטי בית המשפט בכל הערכאות, והם הפסיקו מזמן לשפוט על-פי מצפונם, בגלל החשש שייפגעו בדרך כלשהי או שקידומם יוקפא.
אימת הפרקליטות על השופטים היא אחת מהסיבות לירידה באיכות השפיטה, שהתדרדרה לשפל המסכן את הדמוקרטיה השברירית של מדינת ישראל.
בגלל עודף כוחה של הפרקליטות, 99% מכתבי האישום שהיא מגישה, ובתוכם תיקים "תפורים", מסתיימים בהרשעה (הצלחת הפרקליטות להרשיע באחוז כה גבוה מכתבי האישום מהווה שיא עולמי).
בפרקליטות קיימים "איים" של שחיתות ברמות שונות ובהם גם שחיתות קשה. קיימות שמועות עקשניות המייחסות לאנשי פרקליטות מושחתים עבירות פליליות מסוג פשע בתיקים שעליהם הוצאו צווי איסור פרסום, ובתיקים אחרים בהם הפרקליטות דאגה להטיל אשמה על קורבנות שווא.
גם לי הפרקליטות תפרה תיק פלילי חסר שחר וללא ראיות לחלוטין. בתיק המפוברק שלי הפרקליטות דרשה להטיל עליי שבע שנות מאסר, אולם, הייתי בר מזל ובית המשפט גזר עליי "רק" ארבעה חודשי עבודות שירות.
נראה שהגיעה השעה להקים גוף בלתי תלוי שיפקח באופן יעיל על הפרקליטות, ויהיה כתובת למשלוח תלונות נגד הפרקליטות.
