איזה עם לאיזו מדינה

על-פי המצוטט מפיו (בין השאר ביומון "מקור ראשון" ובאתר האינטרנט "וואלה!"), קובע הרב כי יש שלושה צדדים במחלוקת, לא שניים - אובמה ונתניהו - אלא אובמה, נתניהו ועם ישראל, או "העם". הוא אינו מגדיר למה הוא מתכוון במושג "עם", אבל הוא רואה עצמו פטור לחלוטין מלהגדירו. הנה למשל קובע הרב כי "החיילים בצה"ל הם חיילים של העם ולא של הריבון. ממילא כשהממשלה לא מייצגת את העם היא מורה לחיילים לעשות דברים כנגד רצון העם". ייתכן כי בדיון מטפיזי אפשר היה 'להסתדר' עם הוויתור על הגדרה של מה הוא עם, על איך רצונו בא לכלל ביטוי ואיך מודדים בו רוב מול מיעוט, אם בכלל מודדים, ואם מודדים - מה ההבדל בין בחירות דמוקרטיות למוסדות הריבון, לבין השיטה על פיה יבחר העם את מנהיגיו, או שמא לא ייבחרו אלא ימונו, ושמא לא על-ידי בני אדם אלא על-ידי מלאכים. אבל בדיון המתקיים כולו בריאליה, אי-אפשר, גם לרב לבנון, לוותר על הגדרה מדויקת של מושג "עם". הוא קובע כי "לפי הבנתי ולימודי, התורה אומרת לנו שבסוגיות ציבוריות, עמדת העם היא הקובעת". איך הוא יודע מה היא עמדת העם? האם הוא קובע אותה על-פי ההלכה שהוא פוסק, או האם קיים מקור ארצי נסתר המורה לפוסק מה העם רוצה ורצון זה לן בהלכה הפסוקה? לרב לבנון הדברים ברורים כנראה יותר מאשר להדיוטות או לראשי מדינות בישראל ובעמים. "צריך לגשת אל העם, והעם רוצה את ירושלים, רוצה את ההתיישבות ביהודה, שומרון ועזה, וראש הממשלה צריך להיות השליח של העם ולא מי שכופה עליו כיוונים שהעם לא בחר בהם". לא צריך לגשת לקלפי, לא צריך לגשת לבניין ראש הממשלה בקריה, לא צריך לגשת לכנסת, לא צריך לנסוע לוושינגטון, לאו"ם, למוסקבה, לפריז וללונדון, צריך לגשת אל העם! איפה הוא? מי הוא? אזרחי ישראל, כולל הערביים? לא נראה ממבט ראשון כי לכך מתכוון הרב. בני העם היהודי באשר הם שם, בארץ ובתפוצות? מי ביניהם בארץ, אנשי דגניה עם אנשי מאה שערים, מי בתפוצות, יהדות ארצות הברית כולל רפורמים וקונסרבטיבים וגרים שהסתפחו לבית ישראל בבתי דין שלהם, יהדות ברית המועצות שיש תוהים אם הכל יודעים בה מיהו יהודי, רבנים או מקרו-נדבנים, מי זה בעולם הזה, לא בעולם הרוח, עם ישראל, שצריך למנות את ראש הממשלה כשליחו? לא רק שיש בדברים האלה דה-לגיטימציה ברורה וחותכת לראש הממשלה הנבחר ולכל מי שבחר בו, אלא שיש המלכה של עם שמניינו ובניינו מרחפים בערפילים כאלטרנטיבה המוסמכת האחת לדמוקרטיה הישראלית. זהו לוקסוס. זה קל מדי. אך זאת העמדה הגלויה הפסוקה, הלכה למעשה. לא דמוקרטי? אכן, הרב איננו מפחד לסכם: "במדינת ישראל אין צורך בדמוקרטיה כפי שהיא מוגדרת כיום, כי בתור שכזו היא אוכלת את עצמה". והנה, על-רקע ניסוח התפישה הזאת, מטיל הרב אליקים לבנון פצצה כביכול לתוך זירת הוויכוח בישראל. "ההתיישבות ביהודה ושומרון נשענת על העם, והוא הכוח המניע אותנו. משאל עם הוא קריטי בסוגיות של פינוי יישובים, ועל כן אם העם יבחר שלא לעמוד מאחורינו, אורה לתלמידי להתפנות. זו העמדה ההלכתית וכך סובר גם הרמב"ם". זאת חדשה מרעישה. אחד מראשי ההנהגה הרבנית המעורבת שהרביץ בכל לבבו ובכל מאודו את תורת ההתיישבות היהודית בכל חבלי הארץ כמצוות עשה שאין כלולה ממנה וקיים אותה בגופו, מוכן לפנות עקרונית אך מעשית על-פי החלטת משאל-עם. האומנם? היימצא בשמים ובארץ מי שייצור הסכמה בטרם משאל על מי הוא העם הנשאל, מי שואל ועל מה שואלים ואם בכלל יש ריבון מוסמך שיכין חוק משאל העם? ספק, ספק גדול, וכנראה לא נפל דבר בישראל. מה שכן נפל, הוא שרב חשוב ומחנך דינאמי מערער על-פי לימודו את התורה, על מהותה של הדמוקרטיה הישראלית ותובע הפרדת רשויות בין ממשלת ישראל שאיננה מייצגת את העם לבין העם שאיננו מיוצג בממשלה. "כשהממשלה לא מייצגת את העם... אין מנוס מלסרב פקודה". הדברים לא נאמרו מעולם בהיר יותר. עד למשאל העם, זאת המסקנה המעשית הקרובה. כדאי שנדע. על כל המשתמע מכך.