באתר הרשמי של הג'יהאד האיסלאמי נמסר כי זיאד סובחי מוחמד מלאישה היה מפקד בפלוגות ירושלים, הזרוע הצבאית של הארגון. מלאישה נולד ב-1982 ל"משפחה לוחמת" בכפר ג'בע הסמוך לג'נין. כבר בימי נערותו הוא הצטרף בחשאי לג'יהאד האיסלאמי והיה פעיל בבית הספר באל-ג'מאעה אל-איסלאמיה, ארגון התלמידים והסטודנטים של הארגון. הוא המשיך בפעילותו זו גם בעת שלמד באוניברסיטת אל-קודס הפתוחה. בשל פעילותו נעצר מלאישה על-ידי צה"ל, נשפט וריצה עונש מאסר של שלוש שנים וחצי. לאחר שחרורו הפך פעם נוספת למבוקש מסיבות ביטחוניות, הוא ירד למחתרת ופיקד על חוליות של פלוגות ירושלים והשתתף בפעולות נגד ישראל.
עוד מספרים חבריו, כי מלאישה היה תמיד בקו הראשון של הלחימה נגד כוחות צה"ל והיה מנהיג את המוג'הידון בכל פעם שהכוחות הישראלים נכנסו לג'בע, אל-סילה אל-חאר'יתיה, כופר דן ומחנה הפליטים ג'נין. לדבריהם, הוא התגאה בהשתייכותו לארגון של פתחי שקאקי, התבטא ש"היעוד של בניו של שקאקי הוא למות מוות חללים למען דרכו של אללה" ואיחל לעצמו "מות חללים".
על בסיס תפישה זו, היה מלאישה הולך דרך קבע עם הרובה שלו ומטעני נפץ, והצהיר בפני חבריו: "אהיה פצצה שתתפוצץ בפניהם בכל רגע ושנייה". מלאישה דיבר רבות על המוות למען אללה, דירבן את חבריו לנשק לצאת לג'יהאד והוא מצוטט כאומר: "הנפילה חלל היא שאיפתי וחיי ואני לא אנטוש את הרובה שלי עד הניצחון או הנפילה חלל למען אללה".
לדברי תושבים בכפר, בסביבות השעה אחת לפנות בוקר חדרו כוחות מיוחדים של ישראל לכופר דאן בכלי רכב בעלי לוחית זיהוי פלשתינית. הם פרצו למספר בתים והציבו מארבים במקום סמוך לבית בו נמצאו זיאד ועאבד. לאחר שהתמקמו במארב, נכנסו כלי רכב של צה"ל לכפר כדי למשוך את הלוחמים לצאת מעמדותיהם על-מנת שיתקפו אותם, וכך יהיו חשופים לאש הכוחות שבמארב.
עם קבלת הידיעה על כניסת כוחות צה"ל, מיהרו מלאישה ועאבד לצאת ממקום המסתור בו נמצאו בדרכם להצטרף לשאר הלוחמים. הם נקלעו לירי מהמארב ונאלצו לתפוס מקום מחסה מאחורי תלולית. תושבים בכפר מספרים, כי על-אף שהם היו מכותרים, סירבו זיאד ועאבד לקריאות החיילים להיכנע ולהסגיר את עצמם, ותחת זאת ניהלו קרב קשה במהלכו ירו והשליכו 20 מטעני נפץ לעבר כוחות צה"ל. הם נפצעו אנושות ומתו מפצעיהם מטיל שנורה ממסוק. לטענת התושבים, כוחות צה"ל לא העניקו להם טיפול רפואי.
