בפרשתנו אנו נתקלים בחטאם של נדב ואביהוא, בני אהרון הכהן הגדול. תגובתו של אהרון, מיד לאחר מותם, מאופקת מאוד, כמעט בלתי אנושית. לא בכי, לא הספד, ודאי שלא צעקה או תלונה, רק
וַיִּדֹּם, אַהֲרֹן. אהרון שותק לאחר דברי משה אליו.
הוּא אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ, וְעַל-פְּנֵי כָל-הָעָם, אֶכָּבֵד. ונשאלת השאלה, אלו דברי נחמה מובלעים בדברי משה, ומדוע שתק אהרון?
בגמרא, מסכת מנחות כט, מובא המדרש המדהים הבא:
- "אמר רב יהודה אמר רב, בשעה שעלה משה למרום מצאו לקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו, ריבונו של עולם, מי מעכב על ידך? אמר לו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות, ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תלין תלין של הלכות, אמר לפניו ריבונו של עולם, הראהו לי, אמר לו, חזור לאחוריך, הלך, וישב בסוף שמונה שורות, ולא יודע מה הם אומרים תשש כוחו... חזר ובא לפני הקב"ה, אמר לפניו, ריבונו של עולם, יש לך אדם כזה הראיתני תורתו, הראיני שכרו, אמר לו חזור לאחוריך, חזר לאחוריו, ראה ששוקלים בשרו במקולין, אמר לפני ורבונו של עולם, זו תורה וזו שכרה? אמר לו שתוק, כך עלה במחשבה לפני."
משה רבנו רואה שנתינת התורה מתעכבת בשל אדם העתיד לבוא בסוף כמה תורות, הוא מבקש לראותו, ופוגש את רבי עקיבא מעביר שיעור, וחוזר לקב"ה ואומר לו בבית מדרשו של רבי עקיבא נוכחתי לראות שהוא חובק עולמות, רואה דברים בצורה כוללת שאני לא רואה אותם, שהוא מאחד את הכל, לאחר מכן הוא מבקש לדעת את אחריתו, ורואה שבשרו נחתך חידודין-חידודין, ונסרק במסרקות ברזל, ונופח את נשמתו באמירת שמע, ועוד הרומאים מפיקים מבשרו טובת הונאה, משה נדהם, ושואל את הקב"ה: "זו תורה וזו שכרה?". על כך עונה לו הקב"ה: "
שתוק, כך עלה במחשבה לפני".
מה פירושה של שתיקה זו, כמו גם שתיקת אהרון? שתוק מפני שאינך יכול להבין. שתוק משום שיש דברים שבשביל להבין אותם צריך לשתוק. אתה רוצה להבין, משה, את "זו תורה וזו שכרה?" - דע לשתוק ולהביט על המהלך כולו. אתה עכשיו רואה את הנקודה הקשה ביותר, שבה מתעללים ברבי עקיבא ובגופתו, אבל אני מצווה עליך לשתוק, להביט קדימה עוד אלפיים שנה. איפה תורתו של רבי עקיבא ותלמידיו, ואיפה נמצאים היום אלו ששקלו את בשרו של רבי עקיבא?
השתיקה הזו היא גם "וידם אהרון", שלומד ממשה שיש מהלך ארוך וקשה, אבל זהו מהלך של השם, שמקדש את שמו בעולם. אי-אפשר להבין כאשר מתבוננים רק בתמונה אחת, צריך להבין שמתבוננים על המהלך כולו.
יהי רצון שנזכה לחזות בסוף המהלך, של בוא משיח צדקנו, ונזכה לחיות בביטחון ובשלווה.