מי בעל הבית

מלכתחילה הקרב הזה היה אבוד. מי הוא זה המעז להחציף פנים נוכח הגלדיאטור הנורא הארץ? מדינת-ישראל, עם צה"ל שלה והשב"כ שלה והפרקליטות שלה, עשתה ועושה את כל הטעויות בקרב שהוא אבוד מראש. אמרו חכמים, חכם אינו טובל ברותחין שפיקח ניכווה בהם. אין לצאת נגד הארץ! נקודה. עכשיו, קצת מאוחר, מבינים גם בצה"ל וגם בשב"כ וגם בפרקליטות המדינה מיהו בעל הבית פה! הטעות העיקרית של פרקליטות המדינה הייתה בבחירת סעיפי האישום. טעות פטאלית. איך קרה הדבר שישבו על המדוכה חכמות ונבונים וקבעו שמדמואזל ענת קם תואשם בריגול? הלא אין לזה שום סיכוי! ואולי עשו זאת בכוונת מכוון? כל ילד יבין שענת קם אינה "מרגלת", וכך ישוכנע גם בית המשפט. ילדה טובה מבית טוב, מחוננת, תנועת 'הצופים', מומחית ל"בראנז'ה", שמאלנית מתונה, נגד סרבנות, שירתה בצה"ל ואפילו ניסתה מזלה בקורס טייס - זו מרגלת? צודק לגמרי הסנגור אביגדור פלדמן באמרו שלכל היותר צריך להענישה בעונש חמור מאוד ולרתק אותה לבסיס למשך שלושים ימים ולילות. זה גם מה שצפוי לה ככל הנראה. איך לא עלה בדעת המשפטנים הדגולים בפרקליטות המדינה סעיף אחר לגמרי, והוא סעיף 99 על שני סעיפיו הקטנים הקובע כי:

• "(א) מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייעו לכך, דינו - מיתה או מאסר עולם; (ב) לעניין סעיף זה, "סיוע" - לרבות מסירת ידיעה בכוונה שתגיע לידי האויב או ביודעין שהיא עשויה להגיע לידי האויב, ואין נפקא מינה שבעת מסירתה לא התנהלה מלחמה."

נכון, זה לא ריגול, אבל זו בגידה וזה כבר דבר אחר לגמרי! "מעשה", על-פי החוק, הוא גם מחדל. "מחדל", על-פי אותו חוק הוא: "הימנעות מעשייה שהיא חובה לפי כל דין או חוזה". כאן, גם "הרשג"דיוּת" לא תועיל. ענת קם הינה בוגדת! בכוונה לפגוע בביטחון מדינת-ישראל. סעיף 20/א לחוק העונשין מסביר את עניין הכוונה הפלילית:

• "20.(א) מחשבה פלילית - מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, ולעניין התוצאות גם אחת מאלה: (1) כוונה - במטרה לגרום לאותן תוצאות; (2) פזיזות שבאחת מאלה: (א) אדישות - בשוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאות האמורות; (ב) קלות דעת - בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות, מתוך תקווה להצליח למנען."

אבל בינתיים, מסתובב לו העיתונאי אורי בלאו באוקספורד-סטריט בלונדון על חשבון הארץ, בציקלונו מסמכים מסווגים שעלולים להגיע לידיים רעות, העלמה ענת קם יושבת מעדנות בביתה ומן הסתם מתעסקת ב"טוויטר" במקום לגרף בגינה של "נוה תרצה", הארץ יוצא במתקפה חזיתית להלום במדינת-ישראל ולהכריעה אפיים ארצה אחת ולתמיד, ואנחנו שרים לך מולדת ואימא את שיר השירים לעמל. כל עוד האש בלבבנו פנימה מפינו שירך לא יחדל. ברחנו מנֶכֶר, בעוני, בִּבְלִי-מה, שמרנו תפארת רק לך. אנחנו בנים רק לאימא לאימא, אנחנו כולנו שלך.