אולי אין זה נכון שאין לסמוך על דבריו של ראש ממשלתנו, ולא נכון שהוא אומר לכל אחד את אשר הוא רוצה לשמוע, מסתבך בהבטחות סותרות וסופו שיוצא קרח מכאן ומכאן. ואולי באמת לא רמז בחשאי לשמאלניו (פרס, ברק, מרידור) ולממשל האמריקני 'חכו-חכו, עוד תופתעו מהויתורים שלי', ובפומבי אימץ את מצע הליכוד. אבל עובדה היא שזאת תדמיתו, וזה בלבד צריך להדאיג אותו ולקרוא לביקורת עצמית. כי ראש
ממשלה שלא מאמינים למוצא פיו משול למטבע ללא כיסוי, והפיחות מכרסם במעמדו ובאפקטיביות של מעשיו, אפילו הם טובים וחשובים.
כל-כך נפגעה אמינותו של נתניהו, שכשהתחייב שלא להקפיא בנייה בירושלים, מיד חשדו בו שבחשאי הבטיח לטרפד את הבנייה בפועל. וכבר מהמרים בגלוי שהקפאת 10 החדשים בהתנחלויות ביו"ש תוארך ואף תונצח, בניגוד להבטחותיו החגיגיות. ומאחורי הכרזתו, שצה"ל יישאר בבקעת הירדן "על גבולה המזרחי של המדינה הפלשתינית", רואים כוונה הפוכה: להשאיר כמה עמדות צבאיות, אך לגרש את המתיישבים.
כאשר הספקות האלה מתווספים לתפנית המרעישה של "שתי מדינות" ולגזירת ההקפאה ביו"ש, אוחזת במפלגתו של נתניהו חרדת נבגדות, שמא כבר עבר מנהיגם למחנה הנגדי. מה גם, שטראומת הנטישה של שרון עדיין טרייה בזיכרון.
נתניהו מתחכך בפוטין, במרקל, בסרקוזי, בברלוסקוני, בבראון ובספטרו, ראשי ממשלה מימין ומשמאל, ואין בהם אפילו אחד שכך עולל לבוחריו. וכי יעלה על הדעת, שאובמה ישליך לפח את הרפורמה בביטוח הרפואי ויאמץ לו את המצע הרפובליקני? רק אצלנו - מיד עם עלותו של נתניהו לשלטון, ציפו ממנו פוליטיקאים ותקשורת שינהל את המדינה עפ"י האג'נדה של "
שלום עכשיו". ומספרים, שבסביבתו של אובמה חשדו בו שבסתרי ליבו הוא זומם (שומו שמיים!) להגשים את המדיניות המוצהרת של מפלגתו, ובכך ראו מעין פגיעה. לא עלה על דעתם שבאופן טבעי ראש ממשלה במשטר דמוקרטי מחויב להבטחותיו לבוחריו - לפחות כשמדובר בעקרונות וערכים מהותיים ומקודשים. להיפך, משטרים ותקשורת שהדמוקרטיה היא בנפשם, עושים הכל להזנות את הדמוקרטיה הישראלית ולשלול כך מן העם לא רק את ארצו, כ"א גם את זכותו הדמוקרטית לבחור את דרכה.
העם הזה נדרש כל העת להקריב למען הכלל, ונענה. הוא אינו ילד או פסול דין שמותר להסתיר מהם את האמת, מה גם שמדובר בארץ-ציון-ירושלים, טעם חייו כאן. לא מגיע לו לחיות תדיר בצילו של שקר מוצהר, ויותר מכך - זה מעליב. מנסים אצלנו להילחם בשחיתות הציבורית, אך השחיתות הזאת היא הגדולה שבכולן. יום אחד ישאל את עצמו הבוחר, לשם מה להצביע ומה שווה כל המשחק הדמוקרטי, אם הכל בלוף. היש חינוך לציניות גדול מזה?
"מכת המדינה" הזאת לא התפשטה בכל המדינה. אין לומר על מפלגות השמאל, המפלגות החרדיות והמפלגות הלאומיות הרדיקליות שהן חוטאות לבוחריהן - "בביטוי שפתיים", "בהונאת רע", "בדעת ובמרמה", "בכחש ובכזב". הנגע הזה אופייני משום מה דווקא לליכוד, עד שמתבקש לדרוש שבפריימריז הבאים כל מועמד יציג מצע אידיאולוגי ביחד עם תוצאות בדיקה בפוליגרף.
כעת, אובמה לא השאיר מקום למשחקים כפולים. נתניהו נדחף בעל כורחו אל "סלע קיומנו", וכל חיתוך נוסף יהיה באיברים החיוניים. אם גם הפעם הוא יגרור את הליכוד להונות את בוחריו, ימצאו בתוך המפולת הכללית גם את המפולת הפרטית של מפלגתו.
