"...עם ההודעה של השב"כ לפיה בכוונתו לחקור את בלאו עם הגעתו, לשלוח אותו לפוליגרף, לתת את כל ארכיון המסמכים שלו לבדיקה ולעצור אותו למקרה שלא ישיב על כל השאלות שיישאל בדבר מקורותיו העיתונאיים, החליט הארץ להורות לבלאו להישאר בחו"ל עד לסיומו של המשא-ומתן, שתכליתו להבטיח את קיום ההסכם שנחתם בין הארץ לשב"כ" (שירות 'הארץ' 11.4.2010).
כלומר, למערכת הארץ יש את הכוח למנוע משירות הביטחון הכללי במדינת-ישראל לחקור אזרח ישראלי על-פי שיקול דעתה הבלעדי של מערכת העיתון. זו לא חוצפה, זו המציאות, הם באמת קובעים את סדר היום של המדינה על כל זרועותיה. מי שמתנהג בחוצפה הוא דווקא השב"כ, שמעז להעלות כוונה לחקור עיתונאי מבלי שקיבל אישור לכך מעיתון הארץ. ואם בשירות הביטחון הכללי מדובר, מאליו מובן ששום גוף ממלכתי, כמו צה"ל או משטרת-ישראל, אינו יכול לעמוד מול הכוח העצום שיש לעיתון הארץ. תכניסו טוב-טוב לראש שלכם - העיתון מחזיק את המדינה באשכיה והיא חסרת-אונים.
יכול להיות שאם יעצבנו את הארץ עוד טיפה, יעלה לו הדם לראש והוא יורֶה לעצור את ראש השב"כ ואת פרקליט המדינה. הדעת של הארץ אינה סובלת לרגע כל מיני ממונים וממונים על הממונים, שאינם אלא פקידים ולבלרים בשירותה של המדינה הנשלטת על-ידי הארץ, שמפריעים להארץ לנהל את ענייני המדינה. להווי ידוע לכל מאן דבעי כי הארץ אינו ככל אזרח - אם מישהו רוצה מסמכים גנובים שהארץ מחזיק ברשותו, יש להארץ תנאים. ואין נפקא מינה אם זהו צה"ל שממנו נגנבו המסמכים, או המשטרה, או השב"כ. ככה זה אדון
יובל דיסקין, ואם זה לא מוצא חן בעיני - דָּבֵּר לַלָאמְפָּה!
באותו עיתון מתפרסמת רשימה של
גדעון לוי תחת הכותרת "לו אתם ענת קם". יש ברשימה הזאת, כצפוי, שירת הלל ושבח לשני הגיבורים האמיצים והעשויים ללא חת שאחת גנבה מסמכים מסווגים מצה"ל והשני מחזיק בחלקם וברצותו מפרסם אותם בעיתון. ממש "אז יצאו מנגד נערה ונער..." מול פני האומה כולה. מי יכול לגעת בהם לרעה? הלא כל מי שייתפס בגניבת מסמכים כלשהם יובל אחר כבוד לבית המעצר מיד ולאלתר. מי יכול לעצור את ענת קם? המשטרה? הצחקתם את הארץ. מי יכול לגרור את אורי בלאו כפי שגררו את מרדכי הנוצרי וענונו לכלא? השב"כ? הגחכתם את
עמוס שוקן. אין כוח מולם.
בתוך כך, מודיע הארץ כי מתנהלים "מגעים ראשונים בדרך להסדר טיעון בפרשת ענת קם". הכוונה, ככל הנראה, היא להחליף את סעיפי האישום בסעיפים שיקלו על ניסוח הסדר טיעון שלא יגרור עונש חמור. יש תקדים לעבירות כאלה ובו נדונה חיילת ל-35 ימי מחבוש בלבד. אז מה רוצים מענת קם? מה גם שלא נערך לענת קם שימוע. במילים אחרות, מתחילים לקלוט לאט-לאט מי כאן בעל הבית האמיתי והג'נטלמן. עובדה, הארץ מחפש למדינה מוצא של כבוד מכל הבלגאן הזה. גאווה של ממש מציפה את ליבי נוכח הדמוקרטיה הברוכה שלנו. יש לנו ארץ נהדרת.
