"הרב שלי נגד. המחנך שלי נגד. החברותא שלי נגד. וגם ראש הישיבה שלי נגד, ובכל זאת אני בא". זהו ציטוט של אמיר, שמיניסט באחת הישיבות התיכוניות בארץ. מדובר על הליכה לשנת שירות בתוכנית יג"ל של הקיבוץ הדתי. בקרב מחנכים רבים יש התנגדות רבה לכך שבנים דתיים יילכו לשנת שירות. ובלשונו של אחד מראשי הישיבות התיכוניות: "זה לא מתאים לקו החינוכי שלנו".
את התשובה העיקרית לשאלה למה יש כזאת התנגדות לכך שבנים יעשו שנת שירות לפני הצבא, נתן אחד המחנכים מישיבה תיכונית נחשבת באזור המרכז: "אם יש לי תלמידים שמבינים שיש להם עכשיו לא מספיק, השאלה שאני שואל את עצמי היא עד כמה הם יוכלו לקבל את האפשרות לבדוק את המקום שלהם בעולם. לי חשוב שהם יבנו את עצמם בניין רוחני...". לדעתו, בניין רוחני אפשר לבנות רק דרך לימוד תורה במסגרת ישיבה או מכינה. לכן את כל מי שרק אפשר הוא ינסה לשלוח לישיבה או למכינה. ואכן, יש החושבים שהליכה לשנת שירות היא בזבוז זמן, ועדיף כבר להתגייס מיד.
אז למה אמיר בכל זאת בא? מה דוחף אותו לבוא למרות שכולם אומרים לו אל תבוא? ובכן, אמיר שייך לחבורה של בנים ובנות אידיאליסטיים באמת. שבוחרים לעשות שנת שירות למרות כל ההתנגדות מסביב, ולמרות שכמעט כל הסביבה שלהם, המשפחה, המורים והרבנים מנסים למנוע מהם לבוא. כמו שאמר מלאכי מגרעין הודיות: "לא מעט גבות הורמו לשמע המסלול אותו בחרנו. אך אנו בשלנו: אנו יוצאים לשליחות בתודעה דתית חברתית אדירה של קידוש השם. אנו לא נוטשים את דרך התורה אלא מיישמים אותה בצורה הנכונה והנצרכת ביותר!!!".
לחבורה זו חשוב לא רק לדבר אלא גם לעשות למען עם ישראל. ברחבי הארץ פזורים כעשרה גרעיני יג"ל של בנים ובנות דתיים שבאים מכל הארץ, ועוזרים לילדים במצוקה, עובדים עם נוער בסיכון, מסייעים בקליטת עלייה, מחזיקים מועדוניות נוער, מקיימים פעילות משותפת עם ילדים אתיופים, מסייעים לאנשים עם מוגבלויות, ועוד ועוד.
מתברר, שדווקא יש הרבה שמתחזקים מבחינה דתית במהלך השנה. עד כדי כך, שיובל, בוגר שהמשיך אחר-כך בישיבה גבוהה, קבע שלולי שנת השירות אין סיכוי שהוא היה הולך אחר-כך לישיבה. זאת, למרות שיש חבר'ה שגמרו את השמינית בשאלות ובתהיות קשות ביחס לעולמם הדתי, דווקא שנת השירות חיזקה אותם. אולי בגלל שלהיות בשנת שירות זה אומר להיות מחויב לעשות למען האחר. להגיע בזמן. לתבוע מעצמך להוציא כוחות שלא ידעת על קיומם.
אז למי שחושב שרק להיות בישיבה או במכינה זה עירבון לכך שהבן יישאר דתי כמו שצריך, כדאי לחשוב פעם נוספת.