בכניסה לעיר חלם היה בור גדול בכביש / ובעלי עגלות שהיו נוסעים בלילה היו נופלים לתוכו, ממש עסק ביש / כי בלילה קשה לראות וקשה להרגיש / ואז, כתוצאה מהנפילה / העגלה הייתה קופצת לה / והנוסעים היו נחבטים בחוזקה ברצפה / ונזרקים על הארץ כמו קליפה / ועד שהיו מביאים אותם אל בית החולים / חלקם היו הופכים לצמח, וחלקם לחללים//.
או אז כינס ראש העיר חלם את מועצת החכמים / כדי למצוא פתרון שימנע שפיכות דמים / הציע מנהל בית החולים להצמיד לבור רופא / על-מנת שיטפל בהם היטב ויפה / וכך חייהם בעצם יינצלו / כאילו מעולם לבור לא נפלו//.
חשב ראש העיר ואמר לנוכחים: חבל על הזמן / זה אומנם רעיון טוב, אבל לא מצוין/.
או אז הציע הממונה על העגלות בעיר / להצמיד אמבולנס לבור שיוביל לבית החולים את הפצועים באופן הכי מהיר//.
חשב ראש העיר ואמר לנוכחים בשפתיים רועדות: / זה רעיון טוב, אבל לא טוב מאוד/.
או אז אמר מהנדס העיר בארשת של רצינות: / הבה נבנה בית חולים ליד הבור וכך יפונו הנפגעים אל בית החולים בשיא המהירות/.
חשב שוב ראש העיר ואז אמר: / רעיון טוב אבל לא נהדר / ולכן, אני מציע לסתום את הבור הנוכחי המהלך עלינו אימים / ובמקומו לחפור בור חדש בכניסה לבית החולים...///.
אתה הבנת את זה, מר ליצמן? מה הבנת?
