הידיעות על
בהלת החמאס מהירי על ישראל הדגימו זאת היטב: הניתוח הלא-כל-כך כירורגי ("
עופרת יצוקה") הצליח, אבל החולה (מדינת ישראל) כמעט "מת", מבחינת האסטרטגיה של היחסים הבינלאומיים - הוא התגרה באפשרות להיות מבודד בעולם ולחטוף סנקציות. לקיחת סיכון כזה מצד מדינה איננה בהכרח מוטעית, אבל יש לבחון היטב האם אכן הייתה זו הברירה היחידה שעמדה בפנינו: להסכין עם הטרור המתועב נגד שדרות, או לכתר את עזה ו"ליצוק עופרת" על מאות אזרחים וילדים עזתיים.
מחד גיסא, ככלי להפחתה משמעותית של הטרור הוכיחה את עצמה מלחמה מהסוג של "עופרת יצוקה" כמענה ברמת סבירות טובה. בכך הוכח שיש מענה טוב יותר לטרור, כשמנהלים את המערכה כמלחמה מבחוץ ולא ככובש בתוך השטח (אם כי השליטה במרחבים הימי והאווירי של עזה, מסייגת מעט את ההגדרה "לא כובש"). זו בהחלט נקודה שמחזקת את הטיעונים הביטחוניים בעד היערכות היקפית יותר, ופולשנית פחות, של צה"ל - גם בגדה. זה נכון גם בטרם הגענו להסכם סופי עם הפלסטינים - למשל במודל של
נסיגה אזרחית בלבד מהגדה.
ועדיין, המלחמה הזו הייתה מוטעית בעיקר משום שהרקע לה היה בעייתי עד כדי הגלשת ישראל למסלול המהיר לבידוד בינלאומי. עוד כמה כאלו, ואנחנו עלולים להיות שם. זו סכנה גדולה, וצריך לשאול האם אי-אפשר היה בלעדיה. על פניו נראה שאפשר בהחלט! לו הייתה ישראל נמנעת ממדיניות השליטה על המרחב האווירי והימי של הרצועה (מהשנייה הראשונה להתנתקות, עוד בטרם עלה החמאס לשלטון), הייתה משיגה
ביטחון רב יותר, ומאזן אימה טוב יותר. במצב כזה היה הרבה יותר טוב ברצועה, כלומר הרבה יותר מה להפסיד, ומערכה קצרה יותר ואכזרית פחות מ"עופרת יצוקה" הייתה מובילה, סביר להניח, לתוצאות דומות ואף טובות יותר מבחינת הפסקת ירי הקסאמים, לו בכלל היו הפלסטינים מסתכנים לירות אותם מלכתחילה.
בנוסף, מדיניות המצור הישראלי על הרצועה חיזקה מאוד את התמיכה בחמאס (איזו מדינה תסכים שישלטו על חופיה - שאלו בהתלהמות רודפי הכבוד הלאומי ברצועה, והצביעו לימין). יתכן שלולא המדיניות המקוממת הזאת, לא הייתה התנועה הקיצונית והאיומה הזו זוכה בבחירות ברצועה, ולא היינו מתפללים להחזרת גלעד שליט. ייתכן גם שבנותיו של רופא עזתי, איש מוסר משכמו ומעלה, כמו ילדים ונערים עזתים רבים אחרים, היו היום בחיים או שלמים בגופם ובנפשם. ואם, למרות הכל, בכל זאת היה החמאס עולה והמלחמה פורצת - הייתה ישראל בעמדה דיפלומטית נוחה הרבה יותר להוכחת צדקתה.
אבל בישראל, כמו בישראל, לא מפסיקים לאמץ את הכוחניות המטופשת ככלי אסטרטגי לאומי, וממיטים אסון על כולנו, ללא הצדקה ביטחונית אמיתית.
