בשנת 2000, ארבעה חודשים לאחר שחרורי מהצבא, הקמתי יחד עם מספר חברים בתנועת התעוררות אוהל מחאה בעקבות פרסום דוח טל. כמי שהצביע ל
אהוד ברק בבחירות 1999 הייתי המום מכוונתו לאמץ דוח שפוטר את החרדים מכל שירות שהוא. האוהל הביא להדים רבים וברק מיהר להיפגש איתנו, בחג הפסח 2000, כדי להרגיע את הרוחות. לזכותו יאמר שהוא הקדיש לנו, חמישה חברים, כמה שעות, לגנותו - הוא היה מנותק.
ברק הסביר לנו, באופן הופכי לחלוטין למה שטען בבחירות כי חוק טל הוא חוכמה גדולה ושזהו הבסיס לאיחוי השבר עם החרדים. ברק טען שהוא חייב את החרדים כדי לקדם את תהליך השלום. אמרנו לו שהוא טועה. שחוק טל הוא קטלני לסיכוי שלנו לשרוד כחברה תורמת. שהחרדים מהווים כבר 9% ממחזור הגיוס והם רק גדלים באוכלוסיה, וחוץ מזה - שהם לא יתמכו בו בתהליך השלום ושברגע האמת הם יעזבו אותו. ברק לא השתכנע. אני מניח שהיום הוא יודע שהוא טעה. האיש הכי משפיע בביטחון שלנו (אולי למעט שרון) ב-30 השנים האחרונות, הביא לנו אסון.
המספרים מפחידים - יותר מ-55,000 חרדים נמצאים בהסגר/הסדר תורתו אומנותו ולא תורמים כלום לחברה הישראלית (14% ממחזור גיוס!). העתיד מפחיד עוד יותר - בעוד כעשור החרדים יהוו כבר 25% ממחזור גיוס. בעוד 12 שנה, שבני השבע של היום יהיו בגיל גיוס - אני לא בטוח שיהיה כדאי לחיות בישראל. באותו עשור נהרגו ונפצעו אלפי חילוניים ודתיים. כמה חרדים השתתפו באמת בנטל?
כמובן שלא רק ברק אשם.
אריאל שרון אשר נתן גושפנקא לחוק טל - אשם לא פחות.
אהוד אולמרט ו
בנימין נתניהו, אשר לא עשו דבר להביא לשינוי אסטרטגי, אשמים גם הם. מפלגת שינוי שבשיאה הביאה 15 מנדטים ולא עשתה כלום לשינוי החוק - אשמה גם היא. בית המשפט העליון בראשות
אהרן ברק, שלא רצה להתעמת עם החרדים, ואישר את החוק - אשם גם הוא. אך בעיקר אנחנו אשמים. אנחנו כציבור האחראי מעדיפים לקרוא על שפרה ואלירז, לאכול במסעדות ולראות סרטים, ולא מבינים שהקרחון לפנינו. היום, אני כבר מבין תופעות היסטוריות של ציבורים שלמים שלא הבינו איך הם לא הרגישו את האדמה רועדת להם מתחת לרגליים והעדיפו את חייהם הפרטיים הנוחים יחסית על הסתכלות בתמונה הכוללת. גם אנחנו חושבים שיהיה בסדר, ולא עושים כלום לשינוי המצב, וכולם מיישרים קו. היחידים שלא אשמים הם ראשי המנהיגות החרדית.
יעקב ליצמן ואלי ישי הם החכמים היחידים. הם מבינים שכל עוד הם ימנעו מהציבור שלהם לשרת, אזי הציבור יהיה שבוי שלהם ולא יחשוב על מדינת ישראל, אלא רק על שימור הכח החרדי. הם ימשיכו להחזיק אותנו ב... ובדרך לקדם את האידיאולוגיה הדתית-קיצונית שלהם. ישי יודע שאם ימשיך הקצב הזה, אז בעוד עשור הוא יהיה המשנה לראש הממשלה, ובעוד 20 שנה ראש הממשלה.
יש לנו בדיוק ארבע-חמש שנים להתעשת. מה שלא נעשה בתקופה זו, כבר לא נוכל לעשות בהמשך. ההשתמטות הממוסדת החרדית דוחפת גם את ההשתמטות החילונית של השמאלנים הקיצוניים, הידוענים שחושבים רק על עצמם, וכמה פאנטים ימניים שלא מקבלים את הדמוקרטיה.
הממשלה חייבת לאמץ חוק המחייב שירות לכולם - מי לשירות חרדי ומי לשירות אזרחי, לבנות מסגרות שמתאימות לכולם - חרדים, ערבים, כולם. ולבסוף להחליט שמי שנותן יותר גם יקבל יותר ולתגמל את הקרביים בדמות לימודים חינם ועוד.
זה הסיכוי שלנו. אמרנו את זה לפני עשור, הציבור הקשיב, אך הפוליטיקאים העדיפו להתעלם. היום, כשהקרחון קרוב, אני מקווה שמישהו שם למעלה יעשה משהו. אם לא, אז לפחות שהתזמורת תנגן משהו טוב... שיהיה נחמד בדרך לטביעה.