ללא ספק, הנשיא אובמה מודאג מאוד מהתקדמותה הגרעינית של אירן, לא מחשש לישראל אלא מחשש לארה"ב. הוא חושש שאירן גרעינית תפגע באורח אנוש בשאריות השפעתה של ארה"ב בעולם, לאחר שהמשבר הכלכלי העובר על ארה"ב והסתבכותה בעירק ובאפגניסטן פגעו בה קשות. גם ניסיונותיו לפתוח דף חדש עם העולם הערבי והאיסלאמי לא הביאו עד עתה - תשעה חודשים אחרי נאום קהיר - את הפירות המקווים. ועידת הגרעין נועדה לאחד את כוחות "המדינות שאיתנו" סביב הסכנות הכרוכות באובדן השליטה על שוק הנשק הגרעיני, המתרחב בהתמדה באמצעות זליגת חומרים ואולי אף פצצה מוכנה לידיו של ארגון טרור. זוהי לפחות הגרסה הרשמית של הוועידה שהתקיימה זה עתה בוושינגטון.
לאורך שני ימי הדיונים בה אירן הייתה הנוכח הנפקד: הכל יודעים שאם מדינה כלשהי עלולה להעביר נשק גרעיני - מפצצה ועד מזוודת חומרים רדיואקטיביים - לארגון טרור, זוהי אירן, שכן מזה שנים שזו מממנת, מאמנת, מציידת ומחמשת ארגוני טרור דוגמת חיזבאללה וחמאס הפלשתינים, "ג'יש אלמהדי" בעירק ומיליציית אלחות'י בתימן. גם אלקאעדה, ארגון הג'יהאד העולמי הסוני, שלכאורה אינו קשור לאירן השיעית, קשור לאירן על-רקע משפחתי: בני משפחתו של בן-לאדן נמלטו לפני שנים מאפגניסטן לאירן, והשלטון האירני העניק להם מקלט בטוח.
מקור נוסף לנשק השמדה המוני עלול להיות פקיסטן: במדינה מסוכסכת זו שוב עלול להימצא מי שימכור, בעבור בצע כסף, נשק, ציוד וידע בתחומי הגרעין, בדיוק כפי שעשה ד"ר עבד אלקאדר ח'אן, ראש תוכנית הגרעין הפקיסטנית, שמכר ציוד, תוכניות הנדסיות וידע טכני גרעיני, לכל המרבה במחיר. ח'אן קיבל חנינה מהנשיא הפקיסטני הקודם, פרווז מושרף - חנינה העלולה לעודד אחרים בפקיסטן לפעול בדרך שבה פעל ח'אן. התפוררות המדינה ואיבוד שליטתה על מחסני הגרעין ועל מקומות הייצור עלולים לשחק לידי אותו סוחר, ונוכחותו הגדולה של אלקאעדה בפקיסטן עלולה לסייע לארגון הטרור המסוכן ביותר לשלום העולם בהשגת כרטיס כניסה למועדון הגרעיני. העובדה שאין הוא מדינה מקנה לו חסינות מפני נקמת העולם, גם אם יצליח להבריח ולפוצצה בלב עיר מרכזית באחת ממדינות המערב.
ועידת הגרעין בוושינגטון נועדה גם להעביר מסר לכל הגופים הבינלאומיים - מהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ועד למועצת הביטחון של האו"ם - שאם אלה לא יפעלו באופן נמרץ והחלטי נגד אירן, יקום גוף חדש על בסיס ועידה זו ויעשה את הדרוש: הטלת סנקציות, סגר ימי ואווירי ואולי אף יצירת מטרייה בינלאומית למתקפה צבאית נגד אירן. זו גם הסיבה לכך שאובמה הביא לוועידה את מנהיגי סין ורוסיה: כדי שייווכחו כי יש הסכמה בינלאומית נגד הפרויקט הגרעיני האירני ויתחילו לשתף פעולה עם ארה"ב בעניין הסנקציות על אירן.
מטרה נוספת של אובמה בכינוס הוועידה הייתה יצירת רושם שהוא עושה משהו, וזאת לאחר שבמשך חודשים מטיחים בו מתנגדיו - מבית ומחוץ - שהוא מדבר השכם והערב על סכנת הגרעין האירני, אך אינו נוקט שום צעד ממשי נגד אירן. יתר על כן, נכשלו כל ניסיונותיו לשכנע את שליטי אירן לשבת עם נציגי ארה"ב למו"מ רציני בעניין הגרעין, שיביא להפסקתם של העשרת האורניום ושל בניית כור הפלוטוניום. חוסר המעש האמריקני כלפי אירן גורם לחרדה אמיתית בקרב מדינות ערביות רבות דוגמת מצרים, סעודיה, אמירויות המפרץ וירדן - כולן בעלות בריתה של ארה"ב, ורובן ספקיות נפט שאמריקה כה תלויה בו. התצלום המשותף של משתתפי הוועידה נועד ליצור רושם שאובמה הקים באמצעותה גוף בינלאומי חדש שיהיה בכוחו לעשות את מה שגופים בינלאומיים קיימים לא הצליחו. ללא ספק, ועידה זו תספק חומר רטורי רב לדובריה הבכירים של ארה"ב, שינסו להוכיח כי הצליחו לעשות משהו לעצירת הצנטריפוגות של האייתוללות.
אחד הנאומים החשובים והכנים שהושמעו בוועידה היה זה של ניקולא סרקוזי, נשיא צרפת, שבו הובע החשש כי ישראל תתקוף את אירן והושמעה הקריאה להפעיל נגד אירן נמרצות את נשק הסנקציות. טוב יעשה אפוא סרקוזי אם יבדוק היטב את עסקיהן של חברות צרפתיות עם אירן ואת השקעותיהן בה בחיפושי נפט, בהפעלת שדות נפט ובתעשיות הפטרוכימיות והאחרות. אם הוא אכן רציני בדבריו, עליו להתחיל את בדק הבית בתוך ביתו פנימה, ולשם כך אינו זקוק להחלטות מועצת הביטחון ולסנקציות בינלאומיות. דברים אלה נכונים גם לאנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה, ובעצם לכל מנהיגי מדינות אירופה, המצהירות בגלוי על דאגתן לנוכח ההתפתחויות בתחום הגרעין והטילים האירניים (שהטווח שלהם כבר מגיע למערב אירופה) ואילו במסתרים ממשיכות לחתום על חוזים שמנים עם חברות בדובאי, באבו-ד'אבי ובשארג'ה, שהכל יודעים כי הן בבעלות משמרות המהפכה האירניים. הצביעות האירופית בנושא מחזקת אצל שליטי אירן את התחושה שלמרות ההצהרות המתלהמות של נשיא צרפת, שום צעד רציני לא יינקט נגדם, לפחות לא בשלב הנוכחי.
אך המסר החמור ביותר של הוועידה, שמקורו בבית הלבן, הוא שהסכנה הגדולה ביותר לעולם היא כי נשק גרעיני יגיע לידי ארגון טרור. ממסר זה משתמע כי הוועידה אינה רואה במדינות כמו אירן איום אמיתי ומיידי לשלום העולם. אם אכן זו הייתה כוונתו של אובמה, הרי שניתן לפרשה כוויתור אמריקני על ניסיונותיו לעצור פרויקט הגרעין האירני, וכהודאה בכך שאירן התגברה על כל ההתנגדות העולמית והצליחה לכפות את עמדתה על כל הגופים הבינלאומיים, על אירופה ועל ארה"ב. במקום להגדיר את אירן כמדינת טרור ובכך לכלול אותה בכפיפה אחת עם אלקאעדה, חיזבאללה, חמאס, ג'יש אלמהדי ועמיתיהם הטרוריסטים, החליט אובמה לפטור את אירן מהשיוך לכוחות הסכנה ולשחרר אותה מאחריותה לטרור המתמשך בזירות רבות בעולם. אין זה מקרה שבתקופה האחרונה מתרבים הקולות הקוראים להכיר באירן כמדינה גרעינית, ולפעול איתה כבר כיום כמדינה החברה במועדון הגרעין.
שר ההגנה האמריקני רוברט גייטס אמר השבוע שאירן רחוקה עדיין מרחק רב מהיכולת להרכיב פצצה גרעינית. אלא שדברי גייטס מזכירים את הדוח המשותף לכל זרועות המודיעין האמריקניות - 16 במספר - שפורסם בשנת 2007 וקבע כי אירן חדלה ממאמציה לייצר נשק גרעיני, דוח אשר איפשר בזמנו לנשיא בוש להשתחרר בכבוד מהתחייבויותיו המפורשות לפעול בנחרצות נגד פרויקט הגרעין האירני. לפני מספר חודשים פורסם דוח מעודכן של קהילת המודיעין האמריקנית שבו היא חוזרת בה מקביעתה משנת 2007, וגורסת כי אירן ממשיכה - ובעצם מעולם לא הפסיקה - במאמציה לייצר נשק גרעיני. על-רקע זה יש לראות את דברי גייטס כניסיון של הממשל להרגיע את הדואגים ולשחרר את אובמה - לפחות לזמן מה - מהתחייבויותיו הפומביות למניעת התגרענותה של מדינת האייתוללות.
וכדי לשכנע את העולם שוועידה זו היא צעד רציני וחשוב לשלום העולם, קבעו חבריה לשוב ולהתכנס בעוד שנתיים. אם הוועידה אכן תביא ליישום פעולות אמיתיות, נחרצות ומתואמות בין מדינות העולם לעצירת ההתגרענות של אירן, אזי היה טעם לכינוסה, אך אם תימשך מגמת הבטלנות העולמית כלפי אירן, המסתתרת מאחורי מילים והצהרות, אזי הוועידה לא רק שלא קידמה את העולם אלא הסיגה אותו אחורה.