|
[צילום: לע"מ]
|
|
|
|
צירי מועצת העם חתמו מייד על הקלף, בעוד משה שרתוק מחזיק בו, כיהודי אדוק בשעת קריאת התורה, כשהוא אינו משמיט לרגע מידו את הקלף. בתום הטקס נטל שלמה קדר את הקלף, נושא החתימות, שאליו הודבק נוסח ההכרזה, ונסע היישר לבנק א.פ.ק. שברחוב הרצל, שם הוטמן המסמך בכספת | |
|
|
|
כל אותו ליל-שימורים נמשכה העבודה באולם המוזיאון והסתיימה רק ביום ו', לעת צהריים. בינתיים הספיק ואליש לשאול את תמונתו של הרצל מ"קרן היסוד", להורות על תיקון מסגרתה, ואף עלה בידיו להשיג שני דגלים לאומיים, שאותם מסר לכביסה דחופה. במשך כל יום ו' ישבה ועדה של מנהלת העם באולם הקרן הקיימת ועמלה על ניסוח הכרזת העצמאות. אלא שצרה צרורה: למרות השעות הרבות שנקפו, לא הושלם, עדיין, הניסוח. וכך, בשעה האחרונה שלפני טקס ההכרזה, עדיין ישבה הוועדה בקומה העליונה של המוזיאון, כשואליש מתהלך, בעצבנות יתרה, עם הקלף ומבטו רתוק כל העת לשעון. ברגע האחרון ממש, כשכבר הגיעה שעת האפס, תם ונשלם, סוף-סוף, ניסוח ההכרזה, כשהוא כתוב במכונת-כתיבה. השעה דחקה ולא נותר עוד זמן, אלא להדביק אל הקלף דף-נייר. צירי מועצת העם חתמו מייד על הקלף, בעוד משה שרתוק מחזיק בו, כיהודי אדוק בשעת קריאת התורה, כשהוא אינו משמיט לרגע מידו את הקלף. בתום הטקס נטל שלמה קדר את הקלף, נושא החתימות, שאליו הודבק נוסח ההכרזה, ונסע היישר לבנק א.פ.ק. שברחוב הרצל, שם הוטמן המסמך בכספת. בשבועות הבאים, שהיו גדושים באירועי-מלחמה, הוחל בטיפול סופי בהכרזה, כשדרוש היה סופר סת"ם שיכתוב את נוסח ההכרזה על קלף. הרבנות הראשית המליצה על סופר סת"ם, שניגש מייד למלאכה, אלא שהניסיון לא עלה יפה. בסופו של דבר ביצעו ואליש ועוזרו, רודי סידנר, את המלאכה העדינה, כשעדיין צריך היה להחליט על הכתב והכתיב. כהרף עין נבחרה מספר-תורה עתיק אות ספרדית, שהתברכה בשתי מעלות: גם נאה וגם נוחה לקריאה. ההדגשים נעשו, בראשית כל פיסקה, באות גדולה, כשכל הפעולה ותפירת שלושת חלקי המגילה ארכו שבועות. מאחר שלא הייתה, עדיין, חותמת-מדינה, הפיקו שני סופרי סת"ם חותמת ממגן-דוד. המלאכה כולה תמה ונשלמה רק בהפוגה הראשונה מן הקרבות. ואז גם הגיע הרגע שבו הורה ואליש להכין מכסה-עץ, כשהוא מוסר, אחר כבוד, את מגילת העצמאות לידיו של מזכיר הממשלה, זאב שרף, כשראש הממשלה, דוד בן-גוריון, מתכבד ראשון לחתום עליה.
|