מאז שפתח את המסעדה הפסטורלית שלו, שבוי מעצב הנוף והגינון בקסמה של הקולינריה, פרי-יצירתו להתפאר, ומהנה את אורחיו המרובים באירוח למופת ובבישול ביד אמן. התארחנו אצלו בערב יום העצמאות ובאווירה הקסומה שנכונה לנו, טעמנו את טעמה של מה שקרוי "מדורת השבט", צופים במטבח הטאבון העגלגל והמוסק בעצי-זית. במטבח המיוחד הזה נוהג שטסל לרקוח את הירקות שהוא מגדל במו ידיו בגן שלו: פארסה, פטרוזיליה, בזיליקום, חסה וברוקולי, שנקטפים טריים ועסיסיים מדי בוקר.
בארוחת החג שהוצעה לנו פתחנו בכבדי-עוף מוקפצים, עם בצלצלי-שאלוט וקסיס מתקתק, על מצע של ירקות מאודים. המנה הייתה גדושה ומעולה בטעמיה. בת הזוג נדלקה על 330 גרם של סטייק-אנטרקוט, ברוטב יין אדום, שנחת על מצע של מחית בטטות ומח-עצם - מנה שלא ביישה לדבריה, כהוא זה, את איכות הבשר של ארץ-הולדתה, ארגנטינה.
הקינוחים שהוגשו לנו היו חגיגה אמיתית: פאי-תותים עסיסי, שתחתיתו בצק פריך, עטוף בווניל ושוקולד לבן, ומנת פחזניות ממולאות בקרם-וניל. את כל הכבודה הנכבדה שבאה אל בני מעינו שטפנו בלימונענע מן הגן ובגזוז בטעם פטל של ימי קום המדינה. בטרם נאמר שלום, לגמנו אספרסו כפול ודומיננטי, שהציף ניחוחות שמיימיים.
בסופו של דבר נפרדנו מ-260 שקל (כולל תשר של 15 אחוז) על ארוחה לשניים עם שירות ושירותים מעולים, ובו במקום נדרנו נדר לחזור ל"מקום שבלב", שאותה זיכינו במלוא 10 הנקודות המגיעות לה, במהרה בימינו.
