חטאו של דן מרידור

בימים אלה מתבררת בלשכת עורכי הדין קובלנה נגד דן מרידור בעניין הליך השימוע שבו הוא ייצג את ארקדי גאידמק בפני פרקליטות המדינה. הטענה נגד מרידור הינה, שהוא סיכם עם גאידמק על שכר טירחה (בסך 5 מיליון שקלים) למקרה שהשימוע בפרקליטות יעלה יפה ולא יוגש נגד גאידמק כתב אישום - כל זאת בניגוד לכללי האתיקה האוסרים על קביעת שכר טירחה, בהליך פלילי, על-פי התוצאות. השאלה אם מרידור עבר או שלא עבר במקרה זה על כללי האתיקה ואם הליך שימוע נכלל במסגרת הליך פלילי - שאלה זו מעניינת כשלעצמה, אבל היא מסיטה את הדיון מחטאו העיקרי של דן מרידור. כי החטא העיקרי של מרידור בכל הפרשה הוא בכך, שבעצם נכונותו ליטול על עצמו ייצוג אדם בהליך שימוע מול הפרקליטות - הוא תרם לתדמית מושחתת של מערכת המשפט. והחטא הזה מתעצם נוכח העובדה ששכר הטירחה של מרידור הועמד על סך חמישה מיליוני שקלים כאמור לעיל. שכן השאלה העולה מיד היא עבור מה עמד גאידמק לשלם למרידור 5 מיליוני שקלים? האם עבור הידע המשפטי שלו? האם עבור שליטתו ברזי מקצוע עריכת הדין? אין איש רציני שיתפתה לחשוב שגאידמק שכר את שירותיו של מרידור בשל רמתו המשפטית והמקצועית. כי שימעו של דן מרידור, פוליטיקאי רוב ימיו ושנותיו, מעולם לא נודע כמשפטן או כעורך דין בתקופות הקצרצרות שבהן עסק בעריכת דין ממש - בוודאי שלא בתחום הפלילי. אין זאת אלא שגאידמק שכר את מרידור רק - אך ורק - בשל קשריו של מרידור במקומות הנכונים. כי ארקדי גאידמק ידע וראה מה שיודע ורואה כל הציבור: דן מרידור שימש בעבר שר המשפטים, ויותר מכך: הוא נחשב כיקיר מערכת המשפט המגונן עליה ללא תנאי, ומקיים קשרי ידידות עם בכירים מאוד במערכת המשפט כמו נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק וכן עם הנשיאה הנוכחית דורית ביניש. גאידמק שכר, אפוא, את שירותיו של מרידור - לא עקב ידענותו המשפטית או ניסיונו המקצועי, אלא רק - אך ורק - כדי שיפעיל את השפעתו במקומות הנכונים ויחלץ אותו מכתב אישום. במילים אחרות, הציבור מבין יפה שתפקידו של מרידור בהליך השימוע לא היה משפטי ומקצועי, אלא התמקד במתן שירותי שתדלנות כמו מאכער לכל דבר. בהקשר זה ראוי להוסיף שדן מרידור נטל על עצמו לייצג את גאידמק אך ורק בהליך השימוע מול הפרקליטות תוך התניה מפורשת שאם השימוע ייכשל ויוגש נגדו כתב אישום הוא לא ימשיך לייצגו הלאה - מה שמדבר בעד עצמו ומחזק את הטענה שלמעשה גאידמק שכר את מרידור - לא לשירותים משפטיים, אלא לשירותי שתדלנות. יטען הטוען, הרי גם פרופ' דוד ליבאי, למשל, כיהן כשר המשפטים והן גם הוא מייצג לקוחות בהליכי שימוע בפרקליטות. ובכן, אין להשוות בין שני המקרים. פרופ' ליבאי עוסק כל שנותיו בעריכת דין בתחום הפלילי, למעט בתקופות שבהן היה בכנסת ובממשלה, והוא מייצג לקוחות באופן שוטף מעשה יום ביומו במשך עשרות שנים - לרבות הופעות בהליכי שימוע כדבר שבשיגרה. מה שאין כן אצל דן מרידור, שנשכר על-ידי גאידמק להליך חד-פעמי של שימוע - הליך שמעולם לפני כן הוא לא נטל בו חלק וספק אם ייקח בו חלק בעתיד הנראה לעין. ובכלל - ליבאי מעולם לא נחשב יקיר מערכת המשפט מהזן של מרידור.