את תוצאותיה של שחיתות ארוכת שנים - ניתן לראות במדינות אמריקה הדרומית, הסובלות שנים רבות מהיעדר יציבות כלכלית, חברתית ופוליטית, ונמצאות בפיגור גדול אחרי מדינות העולם המפותחות.
מדינה כישראל, הנמצאת באיום קיומי יומיומי, התלויה כל כולה באיכות הצבא שלה, הנסמכת על איכות המערכות הביטחוניות והציבוריות שיתפקדו כהלכה ביום פקודה - אינה יכולה להרשות לעצמה בקיעים בחומה. זהו לוקסוס מפוקפק המסכן את קיומנו.
אי-אפשר להפקיר את טובתו של הציבור, בריאותו, רווחתו והאינטרסים שלו לטובת בעלי עניין. "הציבור" הוא אנחנו, כולנו - אתם ואני וחבריכם ומשפחותיכם.
אם נסיק מפרשיות השנים האחרונות - כמות בעלי התפקידים במדינה שניתן "לקנות" אותם - מבהילה ומעלה תהיות ביחס לאמות המידה המוסריות של נבחרי הציבור ושל החברה שלנו. בהנחה שנבחרי הציבור מייצגים, במידה רבה, את ערכי החברה שבחרה בהם - הרי שאנו בצרות. הדרך היחידה להתמודד עם הסתאבות החברה, היא במישור החינוכי ברמה הלאומית. לכך יש לרתום את מערכת החינוך ואת יתר הגופים העוסקים בחינוך הבלתי פורמלי כדוגמת מתנס"ים ותנועות נוער.
דרושים לנו מנהיגים שאי-אפשר לקנות אותם. לא בכסף, לא בשוחד מיני, פוליטי, בטובות הנאה, באחוזי בנייה, וביתר מרעין בישין. מהטעם הפשוט - שאם ניתן לקנות את מנהיגינו - ניתן לקנות אותנו - את כולנו, את המדינה שהוקמה בדם, ביזע ובדמעות.
מדינת ישראל אינה עומדת למכירה - נקודה. האם לעצמאות הזו פיללנו?
הרימו כל/קול צעקה - כולכם!
נקו את האורוות, נכשו את העשבים השוטים החוצה, וכמה שיותר מהר.
