המרוץ שאירן מנהלת אחר פיתוחו והשגתו של נשק גרעיני חייב להדיר שינה מעיניהם לא רק של מקבלי ההחלטות בישראל, אלא גם מעיניהם של השייח'ים העשירים היושבים מצידו המערבי של המפרץ הפרסי ומטרידים עצמם בשאלות "הרות גורל", דוגמת היכן לבנות את מגרשי הטניס הבאים? ולאיזה גובה לבנות את הבֻּרְג' (מגדל) הבא?
אירן, עוד מראשית ימיה כָּאימפריה הַאָחְמֵנִית הפרסית (539 לפנה"ס-639 לפנה"ס) הטילה את יהבה על הגמוניה ושליטה במפרץ הפרסי, ובמיוחד במקומותיו האסטרטגיים (מיצרי הרמוז, האי אבו-מוסא ושני איי התֻּנְבִּ). נקודת הזמן בה אירן תהפוך ממעצמה אזורית למעצמה עולמית בעלת נשק יום הדין, הולכת ומתקרבת בצעדי ענק; שעון החול מתקתק. מנהיגי המדינות השוכנות מצידו המערבי של המפרץ הפרסי, היושבים במרחק קילומטרים בודדים מהאיום הגרעיני, חייבים לשנות את סדרי העדיפויות שעל שולחנם, ולהתעורר - ויפה שעה אחת קודם!
אירן היא אימפריה בעלת שטח אדיר העולה על 1.6 מיליון קמ"ר, והיא מונהגת כיום על-ידי שליט משיחי-אפוקליפטי, המוזן ומזין את עמו בדברי שטנה, ויותר מכל עושה את צעדיו הראשונים כלפי הפצצה שתשנה את המאזן האסטרטגי מול העולם בכלל, ומול ישראל ומדינות המפרץ הפרסי בפרט. ניתן אולי להתנחם בכך שחל עיכוב משמעותי בפיתוח היכולות הגרעיניות של אירן, וזאת לאור פרוץ המהפכה באירן בשנת 1979. אין זה סוד כי ישראל סייעה לאירן המלוכנית (1941-1979), תחת שלטונו של מחמד רזא פהלוי, בידע ובטכנולוגיה גרעינית מתקדמת, שלו הייתה מגיעה לידיה של הצמרת השלטונית העכשווית באירן, סביר להניח כי כבר עתה הייתה בחזקתה של אירן פצצת אטום מוכנה לשימוש בכל רגע נתון.
כיום, כמו בעבר, אירן מצטיינת בדיפלומטיה, והעולם כולו חייב להכיר ביכולתה זו. היא מהלכת בין הטיפות ומצליחה להתיש את העולם המערבי, ובעיקר להפוך עצמה לבלתי נסבלת בקרב רובו המכריע של המערב. למרות זאת, נמצאים דווקא אותם מנהיגי המדינות הערביות שבמפרץ הפרסי בסכנה גדולה יותר מזו של ישראל, שכן הפגיעה בהם יכולה להיעשות באמצעים בליסטיים מינימאליים. זה אולי המקום לציין כי בנאום שבו כלל ג'ורג' וו. בוש את אירן כחברה ב"ציר הרשע", לצידן של קוריאה הצפונית וסוריה, ואולי אף כתוצאה מהמתקפה ההיסטורית של חיל האוויר הישראלי על הכור הגרעיני בעירק ב-1981, השכילו מנהיגיה של אירן לבזר את היכולות והתשתיות העוסקות בפיתוחו של נשק גרעיני, ואף הרחיקו לכת כאשר בנו "מבני גולם" מתוך כוונה להטעות את המטוסים ולווייני הריגול.
לסיכום, מנהיגי המדינות הערביות המצויות במפרץ הפרסי חייבים לשנות את תפיסתם, ולהבין כי אירן הגרעינית היא היא האיום הממשי על קיומם, ולכן עליהם לפעול במהירות, בנחישות ובשילוב ידיים עם העולם המערבי.
