X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
הפרקליטים - בלעדי

כוח נאמן

הוא שימש כראש המטה של שר המשפטים דניאל פרידמן במשך שנתיים, ובחצי השנה האחרונה הוא הכוח הביצועי של השר יעקב נאמן ראיון ראשון עם ד"ר גיא רוטקופף, מנכ"ל משרד המשפטים, ומי שאמור להוביל את השינויים המשמעותיים במערכת המשפט
▪  ▪  ▪
דר' גיא רוטקופף [צילום: אסנת קרסננסקי]

ד"ר גיא רוטקופף, מנכ"ל משרד המשפטים, גזר על עצמו שתיקה בחצי השנה הראשונה לכניסתו לתפקיד. "ביקשתי ללמוד לעומק את עבודת המשרד, את המחלקות השונות, את המשימות והאתגרים", הוא אומר בריאיון ראשון ובלעדי למגזין "הפרקליטים".
אנו פוגשים את רוטקופף (41) בבניין משרד המשפטים, במזרח ירושלים, כשברקע קריאות המואזין מוסיפות לאווירה נופך אותנטי. בתפקידו הקודם שימש רוטקופף במשך שנתיים כראש המטה של שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן.
איך תגדיר את העבודה הצמודה עם שני שרי משפטים, זה אחר זה?
"לא עבדתי תחת אף שר שהוא פוליטיקאי, אבל כל השרים שאני נתקל בהם בהחלט שינו את דעתי על המושג פוליטיקה. הפוליטיקאים בישראל הם מקצוענים, יותר מכל חזות שהם מציגים או תדמית תקשורתית שנוצרה להם".

דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר [צילום: פלאש 90]

"לא חשבתי לרגע להתפטר בתקופת כהונתו של דניאל פרידמן. להיפך. התחזק אצלי הרצון להישאר בשירות הציבורי. כפי שחונכתי באקדמיה, דיון בשאלות יסודיות הוא דיון חשוב לאין שיעור, ומאחר שאני מאמין בפתיחות ובפלורליזם מחשבתי, שום עמדה שתוצג לא תגרום לי להרוג את הצד השני. כשמועלות גישות שונות כולם מרוויחים מכך"
"עבדתי עם דניאל פרידמן שנים רבות, עוד טרם תחילת עבודתי איתו במשרד, ואני אזכור לו לעד, לחיוב כמובן, את השינוי שהוא חולל בי"

"פרידמניסט" זו המצאה תקשורתית

קשה להתעלם מהחזות הבוטחת ומהקסם האישי הרב של רוטקופף. במקום שבו הסכינים שלופות - כמו בפוליטיקה הישראלית - ורק ממתינות לטַעוּת אחת, שתיעשה, תיכתב או תיאמר מפי איש ציבור, בוודאי מפי מנכ"ל משרד המשפטים - קסם אישי וכושר שכנוע הן מילות מפתח.
במקרה של רוטקופף אפילו לא חיכו לטעות. היו מי שביקשו להצמיד לו את התואר "פרידמניסט" עוד לפני שמוּנה, ולתקוף את השר יעקב נאמן על כך שביקש למנותו לתפקיד מנכ"ל המשרד, כביכול כמי שיוציא לפועל את מדיניות השר הקודם.
רוטקופף לא מתרגש. "ראשית, אני לא חושב שהותקפתי. בעבודה הקודמת שלי, כראש המטה של דניאל פרידמן, פעלתי כיועץ שר, עם היתרונות והחסרונות, וכאיש אמונו קידמתי את המדיניות של שר המשפטים. גם אז אמרתי שאם לא אוכל להתמודד מצפונית עם משהו, פשוט אתפטר".
והיו רגעים בהם חשבת להתפטר?
"לא חשבתי לרגע להתפטר בתקופת כהונתו של דניאל פרידמן. להיפך. התחזק אצלי הרצון להישאר בשירות הציבורי. כפי שחונכתי באקדמיה, דיון בשאלות יסודיות הוא דיון חשוב לאין שיעור, ומאחר שאני מאמין בפתיחות ובפלורליזם מחשבתי, שום עמדה שתוצג לא תגרום לי להרוג את הצד השני. כשמועלות גישות שונות כולם מרוויחים מכך".
מה הניע אותך לחזור לשירות הציבורי אחרי שהתחלפה הממשלה?
"באתי לשירות הציבורי מתוך אהבה גדולה ומתוך רצון שגם אחרים יבואו לשירות הציבורי. זה לא מספיק לכתוב מאמר, לדבר עם סטודנטים ולהגיד מה היה קורה אילו. יכולת הביקורת היא הדבר הכי קל. יותר קשה להיות שותף ולקבל החלטות. אני רוצה לעשות כמה שיותר בזמן שאני כאן".
איך הייתה התחושה לחזור למשרד, הפעם בתפקיד מנכ"ל, עם סמכויות ביצוע רחבות היקף?
"תפקיד המנכ"ל שונה מראש מטה לשר. הרגשתי שחזרתי לבית מוכּר. אני לא רואה בתפקיד ניהולי כתפקיד עוצמתי. להיפך, אני מפחד מעוצמה. כשיש לך אחריות וסמכויות, אתה הופך בסופו של יום לזה שמקבל גם את ההחלטות. אני מתייחס לכוח הזה בזהירות הראויה".
כיצד זה בא לביטוי?
"אני מאמין שאם מישהו מתנגד לרעיון או להחלטה מסוימת, יש סיבה להתנגדות שלו ואני עושה את הכל בשביל לשמוע את הסיבה להתנגדות ולבדוק אם אפשר להגיע לתוצאה דומה באמצעים שונים".
תן דוגמה.
"הדוגמה המרכזית היא של הקצאת משאבים. יש יכולת מוגבלת, ואחרי שישבת עם המנהלים צריך לקבל החלטה מהם היעדים החשובים ביותר. אם היה לי תקציב בלתי מוגבל והייתי יכול לעשות הכל, הייתי מוסיף עוד 1,000 תקנים לפרקליטות, הייתי מגדיל את הסנגוריה הציבורית, הייתי מגדיל את הסיוע המשפטי. אבל בתוך חלוקת תקציבים פנימית אני צריך לקבל החלטות שהן גם פנימיות וגם משפיעות על הציבור כולו".
נותר תקציב ליוזמות חדשות?
"אנו עומדים להקים בישראל מרכז רישום עולמי לפטנטים. זה יוצא דופן ומיוחד ודורש כסף ומשאבים. זה עתיד להשאיר כאן אנשי מדע שיבחנו פטנטים במקום שייסעו לעבוד בחו"ל. אז מה יותר חשוב? מרכז לרישום פטנטים או עוד עורך דין שיסייע לנזקק בסיוע המשפטי? זו שאלה קשה שחייבים לקבל בה החלטה. אנחנו מוצאים פתרונות העסקה יצירתיים וניהוליים חדשניים. טרם קיבלתי החלטה שנוגדת את דעתו של דרג מקצועי, וגם אם היו חילוקי דעות הגענו לפתרון שניתן לחיות איתו".
איך תגדיר בלשונך את האווירה השוררת במסדרונות משרד המשפטים?
"אני מכיר את כל הגורמים המקצועיים במשרד ושמח לומר שהאווירה היא של קידום יוזמות, גם כאלו שנראות בלתי אפשריות. אצלנו לא נופלת העט בשעה שלוש וחצי, והאחריות האישית המקצועית של כל אחד מהעובדים היא משהו שאתה פוגש כיום רק במשרדים פרטיים, אולי. יש פה היבטים לאומיים ובינלאומיים, וההגדרה של 'קידום מדיניות הממשלה' נוכחת כאן בכל מקום ומקבלת משנה חשיבות ורצינות".
אתה מתאר מצב מאוד הרמוני, אך בפועל ישנם אנשים שכן מתנגדים לשינוי ומעכבים תהליכים?
"חייבים לעשות הפרדה בין מה שכתוב בעיתונים לבין מה שקורה בפועל. פעמים רבות נוטים לייחס לאי ההסכמות כוונות אישיות נסתרות. אבל האמת היא, ואני אומר זאת כמי שעבד גם בתקופה של השר פרידמן וגם בתקופה של השר נאמן, שהדברים אינם כך. ישנן אי הסכמות כמו בכל מקום, אבל כל החלטה שנתקבלה בוצעה באופן מהיר ומלא. קחו למשל את ההתנגדויות הרבות שהיו להקמת בית משפט מחוזי נוסף בפתח תקוה. דנו בהתנגדויות, גם בבג"צ וגם בוועדת חוקה של הכנסת, ובסופו של דבר התקבלה החלטה, שבוצעה. כלפי חוץ זה נראה היה כמו עימות בין גושים בעוד שבפועל הדברים לא היו כך. גם הצגת יחסי העבודה בינינו כבעייתיים ורצופים מריבות היא הצגה שגויה של המציאות".
האם הרגשת עם כניסתך לתפקיד שתופסים אותך פה כ"פרידמניסט"?
"ממש לא. אגב, גם כשעבדתי כאן עם השר פרידמן לא נתפסתי כ'פרידמניסט'. אינני נגד התקשורת. להיפך, כמה מחבריי הטובים הם אנשי תקשורת, אבל זה ביטוי שהומצא על-ידי איש תקשורת, ואין לו קשר ממשי למציאות. עבדתי עם פרידמן שנים רבות, עוד טרם תחילת עבודתי איתו במשרד, ואני אזכור לו לעד, לחיוב כמובן, את השינוי שהוא חולל בי".
הם שונים, פרידמן ונאמן?
"הם שני אנשים שונים ברמה האישית. מאוד נהניתי לעבוד עם פרידמן ואני מאוד נהנה לעבוד עם נאמן. יש משהו אחד שאני יכול להגיד על שניהם: אני עובד תחת ההרגשה ששני האנשים הללו פועלים בתום לב כאשר דבר אחד בלבד ניצב לנגד עיניהם - טובת המערכת המשפטית בישראל. הם לא באו למשרד המשפטים כדי לחפש עבודה, הם באו כי כל חייהם הם עסקו במשפט. הם ציוניים, מדינת ישראל חשובה להם וכל פעולה שלהם נועדה לייעל ולשפר. זו אינה מליצה. אני לוקח מכל אחד מהם את הדברים שהיום מכוונים אותי בעבודה שלי. התמזל מזלי לעבוד עם שני אנשים מאוד חכמים".


"כבוד האדם זה אינו ביטוי מתוך חוק. זה טמון בי. אף פעם לא לשכוח מאין באת. צריך לתת לכל אחד הרגשה שהוא יכול לעשות הכל. אני, למשל, גדלתי בבת ים, אז עיר עם מוניטין רע, והייתי תלמיד גרוע בתיכון ואפילו נשארתי כיתה. לא הכניסו אותי למועדון, חבריי ואני חשנו בנחיתות מצד אחרים והדבר גרם לי להבטיח לעצמי שלעולם לא ארגיש נעלה על פני אדם אחר"

אין בי כעסים

מהם שלושת פסקי הדין שעיצבו את ראייתך המשפטית?
"בג"צ 73/53, חברת 'קול העם' נ' שר הפנים. זהו פסק דין אמיץ מאוד לתקופתו, שעוסק בגבולות חופש הביטוי בימים שבהם אין חוקה ואין חוקי יסוד. גם ע"ב 1/65, יעקב ירדור ואחרים נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השישית. באותו הקשר, מעניינת במיוחד דעת המיעוט של השופט חיים כהן. אני חושב שדעתו הייתה מאוד נכונה אפילו שאני מסכים לדעת הרוב בפסק הדין, שיש גבולות לדמוקרטיה. וגם בג"צ אליס מילר ופסק הדין בעניינו של יונתן דנילוביץ שסייע להשוואת זכויותיהם של הומוסקסואלים ולסביות. כל אלו סייעו לנו להסתכל על עצמנו במראה ולשפר את עצמנו".
מה היית מגדיר כיתרונות שלך, עם מה אתה מגיע כל בוקר למשרד?
"יש לי הרבה חסרונות. כל הדברים שקלטתי בחיי מתבטאים במה שאני. קשה לי להעיד על עצמי אבל אני מאמין בלימוד הסוגיה לעומק, בדיון מעמיק, בגישה חיובית. אני, למשל, כמעט ולא כועס. הדבר היחיד שיכול להכעיס אותי הוא מה שנעשה בחוסר תום לב. אינני כועס על טעויות ואינני מחפש כישלונות של אחרים כדי למצוא יתרון עבורי. כבוד האדם זה אינו ביטוי מתוך חוק. זה טמון בי. אף פעם לא לשכוח מאין באת. אני מודה שכשאני שומע את עצמי אומר את זה, זה נשמע כמו קלישאה, אבל אני ממש מתכוון לכך. לא קיים הבדל משמעותי בין מנכ"ל משרד המשפטים לבין העובד החדש ביותר, וצריך לתת לכל אחד הרגשה שהוא יכול לעשות הכל. היכולת האנושית מאפשרת לאנשים לעשות זאת. אני למשל, גדלתי בבת ים, אז עיר עם מוניטין רע, והייתי תלמיד גרוע בתיכון ואפילו נשארתי כיתה. לא הכניסו אותי למועדון, חבריי ואני חשנו בנחיתות מצד אחרים והדבר גרם לי להבטיח לעצמי שלעולם לא ארגיש נעלה על פני אדם אחר".
מה תיחשב הצלחה בעיניך?
"אם נצליח להגביר את האמון הציבורי במערכות החוק השונות. אם אעזור לדברים להתנהל בשקיפות, ביצירת ביקורת עצמית ובהתייעלות, אוכל להיות גאה ושמח. אני מקווה מאוד שגם האזרח וגם העובדים במשרד יחושו בשינויים".
איך המשפחה מקבלת את התפקיד החדש ואת ההיעדרות הרבה הכרוכה בו?
"יותר מכל דבר בעולם אני אוהב את המשפחה שלי. לצערי, אני לא רואה אותה הרבה בגלל שעות העבודה הארוכות, אבל זה מתקזז עם התקופה שהייתי באקדמיה. אני נשוי, באושר, לריקי, ויש לנו שלוש בנות מדהימות בגילאי 11, 9 ו-5. אנחנו מתגוררים בתל אביב. יש לי אח אחד שמתגורר בארה"ב ועוסק באמנות ואח אחד עורך דין. להוריי יש גלריית אמנות בתל אביב. אני יכול להעיד על עצמי שכל מה שאני, זה מעשה של הוריי. ההרגשה הזו, שאפשר לעשות הכל, זה משהו שנרכש בבית. אימא שלי פשוט לא מאמינה שיש אנשים מוכשרים יותר מילדיה".

עו"ד אורי קורב [צילום: פלאש 90]

"עובד בשירות המדינה לא צריך להתבטא בלשון כמו שנקט עו"ד קורב כלפי שופטים. בכל מקרה, יש דרך להביע מחאה. עם זאת, ברור לי שהדבר נעשה בכיתה קטנה, מתוך כוונה שהדברים יישארו בה ולא יתפסו נפח אחר"
האם צריך לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה?
"כשנושא הפיצול עלה לראשונה, השר נאמן קרא לי ונתן לי עצה חכמה - 'אל תתערב'. לכן אינני מתעסק בשאלה מתי, איך ולמה. אם ההחלטה תתקבל אני אהיה המוציא לפועל שלה. עמדותיי המקצועיות פחות חשובות. אני יכול להתפטר כשמשהו לא מוצא חן בעיניי. אם תפקיד היועץ המשפטי יפוצל - לא אתפטר"

הפרקליטות זהירה בהגשת כתבי אישום

מלבד היותו מנכ"ל המשרד, רוטקופף עומד בראש הוועדה להעסקת עורכי דין חיצוניים באמצעות משרדי הממשלה, בראש הוועדה להשתתפות הוצאות בהגנה, שתפקידה לסייע לעובדי מדינה שנגררו להליך אזרחי בהיותם עובדי מדינה ולא קיבלו שירות משפטי. במידה ומגיע להם החזר כספי, קובעת הוועדה מהו גובה ההחזר.
בנוסף, רוטקופף עומד בראש הצוות הבין-משרדי להסרת חסמים באוכלוסיה הערבית בישראל ("המטרה היא להגיע ל-10 אחוז עובדים מהמגזר הערבי. בדקנו את הסיבות והקשיים בקליטת עובדים ערבים והצגנו תוכנית לתיקונם"). ואם לא די בכך, הרי שהוא משמש, מתוקף תפקידו, גם כיו"ר מועצת רואי החשבון, כיו"ר הוועדה לאישור נוטריונים, כחבר בוועדה לסיווג מלכ"רים, כיו"ר הוועדה לשחרור אסירים, בוועדת היגוי בנושא עסקים, בוועדת היגוי של ממשל זמין, במועצת מקרקעי ישראל וכיו"ר הצוות הבין-משרדי שמטפל בסוגיית כניסתה של ישראל כחברה במדינות המתקדמות (OECD), ששב לאחרונה עם התקדמות חיובית בנושא לאחר סבב דיונים נוסף בפאריס.
אבל במיוחד הוא גאה על כך שיזם את המינוי של אחיה קמארה לראש נציבות השוויון לאנשים עם מוגבלות. "הוא כבד שמיעה וראייה ועבד כל השנים במגזר השלישי. בוועדת האיתור הוא נבחר ואני גאה על כך שבמשרד המשפטים מצאו לנכון למנות אדם כמותו לתפקיד", אומר רוטקופף.
איך אתה קם בבוקר עם כל המשקל הזה על הכתפיים?
"בצניעות".
האם צריך לדעתך לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה?
"עמדותיי המקצועיות פחות חשובות. אני לא יכול לפעול מתוך אג'נדה. אני יכול להתפטר כשמשהו לא מוצא חן בעיניי. אבל אני יכול להגיד שאם תפקיד היועץ המשפטי יפוצל - לא אתפטר. שר המשפטים יעקב נאמן הוא אדם חכם, מקצועי, מן השורה הראשונה, ואני מאוד נהנה לעבוד איתו. הוא עורך דין מצוין ששילב אקדמיה ופרקטיקה והיה גם שר האוצר ומנכ"ל משרד. יש לו יחס בין-אישי ויכולת גישור מצוינת. בזכות השר נאמן דברים רבים מתקדמים ואני חושב שהמדינה רק מרוויחה מאישיותו המיוחדת. כשנושא הפיצול עלה לראשונה, השר נאמן קרא לי ונתן לי עצה - 'אל תתערב'. לכן אינני מתעסק בשאלה מתי, איך ולמה. אם ההחלטה תתקבל אני אהיה המוציא לפועל שלה".
דובר על קידום הקודיפיקציה בשלבים. האם נכון היה לעשות זאת באופן הזה?
"באופן עקרוני, אני רואה יתרון גדול מאוד בפתרון בעיות בשלמותן. כשאתה מכבה שריפות אתה לא צופה את השריפות העתידיות שתתפתחנה. זה דומה לחוקה. צריך לכונן חוקה במדינת ישראל וכשלא עושים זאת נוצרות בעיות. בשלב זה אני חושב שהשאיפה לחוקה היא קשה להשגה, ובכל זאת נעשים ניסיונות הסדרה אחרים היות ולא רוצים להשאיר את המצב כמות שהוא.
"הקודיפיקציה כמעט מוכנה. זה נתקע בסופו של יום בגלל המונח 'בן זוג' ואנו פועלים למציאת פתרונות יצירתיים. זו עבודה חשובה, ורק כעת מוצאים את הדרך לקדם אותה ולהוציא אותה אל הפועל.
"אחת הבעיות שלנו היא בהגדרתנו כמדינה דמוקרטית ויש לנו אפילו קושי להגדיר את המונח שוויון. כיום אין בישראל הוראת חוק שמסמיכה את בג"צ לבטל חוקים, זה נקבע בפסק דין ככלי פרשני. מוסכם על כולם, גם על מי שנחשבים למתנגדים, שצריך למצוא דרך לפתור זאת. חשוב לי מאוד שיהיה בישראל בית משפט עליון חזק. שאזרח יידע שבמקרה צרה הוא יכול בתוך שלוש שעות לעתור לבג"צ. זה הבסיס למדינה דמוקרטית, שחובה לשמר את כוחו ופסיקותיו, וההצעות הללו, על כל גווניהן, יביאו להגברת האמון בבג"צ ולחלוקת סמכות ראויה".
בפרשת אורי קורב, מול המתקיפים הרבים יש מתי מעט הטוענים כי חופש הביטוי נעצר כשזה מגיע לפתחם של השופטים. מה דעתך?
"יש עמדות שונות אבל יש גבולות. עובד בשירות המדינה לא צריך להתבטא בלשון כמו שנקט עו"ד קורב כלפי שופטים. בכל מקרה, יש דרך להביע מחאה. עם זאת, ברור לי שהדבר נעשה בכיתה קטנה, מתוך כוונה שהדברים יישארו בה ולא יתפסו נפח אחר. באותה נשימה אגיד שבעיניי, ללא כל ספק, אין זו התנהגות ראויה".
ומה עמדתך ביחס לשיעור ההרשעות בישראל, שנמצא בין הגבוהים בעולם?
"כפליליסט, אני חושב ששיעור הרשעות יכול ללמד דווקא על פרקליטות מאוד זהירה, שמגישה כתבי אישום מגובשים ומדויקים, שיש בהם, כבר בשלב הראשוני, ראיות מעבר לספק הסביר. ואם זו הסיבה לשיעור ההרשעות הגבוה, אז יש לנו סיבה טובה להתגאות בזה. אגב, אותו שיעור גבוה, מעל 95 אחוז, מקובל גם במדינות אחרות בעולם. האם אחוז גבוה זה יכול להעיד על כך שתימנענה הרשעות שווא? אינני בטוח. כמי שחקר מעט בנושא זה, אני סבור שאין לנו ברירה אלא לעשות שינוי בדיני הראיות ולהתאים אותם לימים הללו. כשאני שומע ביקורת של בית משפט על כל גוף של המדינה, לבטח על הפרקליטות, אני נדרך ורוצה לבדוק. אם בית המשפט מגלה שנעשה עוול, זה נכון שהדבר ייאמר בפסק הדין".
לאיזה שינויים אתה מתכוון?
"בשנים האחרונות נערכת עבודה רצינית בדמות מינוי ועדה בראשותו של פרופ' מרדכי קרמניצר, שתפקידה לבחון את עבירות ההמתה. כיום קיימות רק שלוש דרגות של הרשעה בעבירה זו, ומנסים לבדוק אפשרויות נוספות. ועדה נוספת בראשותו של פרופ' אהרון אנקר בוחנת ביטול הרשעות או מצבים שבהם לא תוכל הפרקליטות לערער במצב של זיכוי. ועדה נוספת בראשות השופטת נאור מסייעת ובוחנת את סדרי הדין ודיני הראיות. מתקיימת עבודה רבה ומשותפת לגורמים רבים".
צמצום זמן הימשכותן של חקירות עומד לנגד עיניכם?
"בכל המערכת המשפטית בישראל משך זמן החקירה והתביעות הוא עניין שמעסיק מאוד את העוסקים בדבר, ואפילו היועץ המשפטי לממשלה הקודם, מני מזוז, הוציא בעצמו הנחיות לפרקי זמן. גם פרקליטות המדינה והמשטרה קובעות לעצמן יעדים ומטרות לעמוד בהם. אנו ערים לסיטואציה שבה אדם נחקר והשלכותיה עליו. ברור שהליכים שמתמשכים אינם נעשים במתכוון, ואולם לפעמים הדבר נעשה לא בגלל מחדל אלא בגלל תכני החקירה".

עורכי דין בישראל [צילום: פלאש 90]

"אני לא רוצה עורכי דין עבריינים או כאלה שמנבלים את הפה בבתי המשפט, ויש הרבה מה לשפר בנושא זה. פרקליטים ותיקים מספרים שקיימים עורכי דין שעולבים בהם באופן אישי כדי להרוויח מזה משהו, כמו למשל את חיבת הלקוח... לא כל אחד יכול להיות עורך דין וצריך שהטובים יישארו"

עורכי הדין אינם במצוקה

דר' גיא רוטקופף מחזיק בתואר ראשון במשפטים, אותו סיים בהצטיינות בבית הספר למשפטים של המסלול האקדמי - המכללה למינהל, בתואר מוסמך במשפטים מאוניברסיטת Duke בארה"ב ובתואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטת בר-אילן. בתקופת לימודיו לתואר הראשון היה חבר מערכת ואחר כך עורך משנה של כתב העת "המשפט". את עבודת הדוקטורט שלו כתב בנושא החיסיון מפני הפללה עצמית וזכות השתיקה. הוא התמחה במשרד עו"ד פרופ' יובל לוי ושות' וחבר בלשכת עורכי הדין מאז שנת 1997.
החל משנת 1998 הוא משמש כחבר בסגל ההוראה הקבוע של בית הספר למשפטים של המסלול האקדמי - המכללה למינהל. תחומי ההוראה והמחקר העיקריים שלו הינם בתחום המשפט הפלילי, דיני ראיות וסדר דין פלילי. בנוסף, לימד קורסים בתחומי המשפט הישראלי והעסקי. במסגרת הוראתו האקדמית ריכז סדנאות לסיוע משפטי לאזרחים מעוטי יכולת ועמד בראש המכון להכוון תעסוקתי לסטודנטים.
רוטקופף החל את עבודתו במשרד המשפטים בשנת 2007 כראש מטה מקצועי ויועץ בכיר לשר המשפטים דאז, פרופ' דניאל פרידמן. בתפקיד זה כיהן, כאמור, כשנתיים. הוא מוּנה לתפקיד המנהל הכללי של משרד המשפטים בשלהי אוקטובר 2009.
כיצד מתמודדים בחיי היומיום, במהלך העבודה האינטנסיבית, מול גלי ביקורת וקמפיין תקשורתי נגד רפורמות שונות שאתם מובילים?
"אני מציע להתרכז ברפורמות החשובות. כמעט ואף אחד לא מדבר על הרפורמה במינוי שופטים שהיא הגדולה ביותר שנעשתה. למה? כי היא רפורמה טובה. בזמנו של דניאל פרידמן מינו יותר מ-100 שופטים. בזמנו הקצר של נאמן כאן במשרד כבר מונו קרוב ל-100 שופטים והוספו 90 תקנים נוספים למערכת המשפט. ובואו נבהיר, כל תקן של שופט זה בערך עוד שישה אנשים - לשכה, מזכירה, מתמחים.
"או למשל הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל. ישבנו ובדקנו באופן שיטתי בכל המקומות שיש בהם אופציה לצמיחה משמעותית ושהם חסומים כיום בגלל חסמים מינהלתיים. כל צוות מנכ"לי המשרדים אחראים למציאת החסמים והדרכים להסרתם. הבדיקה של דברים היום תוביל לכך שרק בעוד חמש שנים ייראו את התוצאה, אבל זו המחויבות שלנו כנציגי ציבור.
"מה שמאפיין את הממשלה הזו ואת בנימין נתניהו זה היכולת לעצור רגע ולחשוב מה נכון ומה נדרש. במקום שבו יש תחלופת ממשלות תכופה ושרים מתמנים לפרק זמן קצר, יש נטייה טבעית לעשות דברים מהירים, לטווח הקצר, בטח לא להיכנס לרפורמות שעלולות להיתפס כלא פופולריות או שהבא אחריך יגזור את הקופון עליהן. אגב, זו החובה הציבורית שחלה עלינו וזה מה שאנחנו צריכים לבקש ולצפות מהפוליטיקאים שלנו - לחשוב ולתכנן לטווח הרחוק".
מהם הדגשים המרכזיים לקדנציה הנוכחית?
"קודמיי בתפקיד, אהרון אברמוביץ ומשה שילה, עשו עבודה יוצאת מן הכלל לאורך השנים ואני שמח שנכנסתי למשרד כזה. העובדים כאן חושבים בלשון ניהולית, והמחשבה הניהולית הפכה להיות מאוד דומיננטית. הסיבה היא שרוב המנהלים מגיעים לתפקיד מתוך עבר משפטי עשיר ואין להם ניסיון ניהולי. אנו מרחיבים את השיח הניהולי גם למנהלים זוטרים יותר. במובן מסוים, משרד המשפטים קיבל חשיבה עסקית שמובילה לכך שהוא מתנהל בדומה למגזר הפרטי, כמובן, מלבד כוונת הרווח, לרבות תוכניות עבודה מפורטות, מדידות, מונחות תקציב ולוחות זמנים".
מהם יעדיך כמנכ"ל?
"רוב חיי עסקתי בהוראת המשפט, עוד מהצבא. היעד שלי בשירות הציבורי קשור לקידום השירות לציבור. משמעותו, כגוף המבצע אנו פועלים עבור הציבור, ולכן עלינו לזהות את הציבור. בראש ובראשונה, מדובר באזרח הפשוט שנזקק לסיוע משפטי או לסנגוריה, או לרשום משכון, או למידע וכו' - חובתנו לדאוג שיקבל שירות טוב בזמן סביר. אינני מסכים עם המנטרה של 'טוב, זה משרד ממשלתי שעובד שעות מצומצמות'. אני רוצה לשנות זאת. חוסר השוויון הוא מקומם, חשתי את זה על בשרי, וההבנה הזו שהייתה בעבר חייבת להשתנות. דבר נוסף, שהגיע גם דרך השר נאמן, היא התייחסות לכל פנייה באופן המעמיק ביותר. אני יורד לרזולוציות הקטנות ביותר".
היכן נמצאים עורכי הדין במדיניות הזו?
"בוודאי שגם ציבור עורכי הדין, רואי החשבון, כלל העוסקים במקצועות החופשיים ואפילו חברי הכנסת שבהצעותיהם רשומה עמדת משרד המשפטים - הם קהל הלקוחות שלנו. התוכנית הכלל-שנתית של המשרד בנויה על התוכניות הפרטניות של כל אגף. אני רואה את תפקידי כמי שצריך לאפשר לכל זה לקרות".
האם באמת זה אפשרי ולא שאפתני מדי, לפקח על ביצועים של 50 יחידות סמך הקיימות במשרד, על מגוון פעולותיהן?
"אני לא מתיימר להיות כל אחד מהמנהלים במשרד. אני כן רוצה לסייע להם להגשים את המטרות שלהם. למשל, הדרך שבה הפרקליטות עובדת כרגע היא מצוינת. אני רואה את המשרד כיחידה אחת, אני רואה מובּיליוּת ביחידות המשרד. אין היום במשרד המשפטים מישהו שאני מרגיש שהוא חושב שאני נטע זר או שאינני מסייע לו להגשים את מטרותיו. מבחינה היסטורית, התקבצו במשרד המשפטים מיני יחידות, כאילו במקרה. למשל היועץ המשפטי לממשלה, בתי הדין הדרוזיים או הממונה על נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. כל מה שלא מצאו לאן לשייכו הובל לקורת הגג הזו. היו ימים שהגופים הללו הוזנו על-ידי מנכ"ל משרד המשפטים אבל לא היה ביניהם קשר, אנשים אפילו לא הכירו זה את זה. אני מבקש ליצור בין כולם שיתוף פעולה. לאט לאט זה קורה".
העובדה שלא צמחת בתוך משרד המשפטים מסייעת לך או עומדת בעוכריך?
"יש בכך יתרון מסוים כשאתה מגיע מבחוץ. אין קשרים ואין משקעי עבר עם אף אחד מהמנהלים. כשעבדתי עם דניאל פרידמן ביצעתי תפקיד של ראש מטה של שר, וכולם מבינים זאת, וכעת אני כאן כדי להגשים את החזון המרכזי של השר נאמן - להקל על האזרח, להפחית את העומס בבתי במשפט, להילחם בפשיעה, לקצר תהליכים".
מבחינה טכנולוגית, איך מצאת את המשרד?
"אין ספק שההתייעלות חייבת להגיע מתוך בסיס נתונים איתן ומלא. היום כמעט בכל המשרד יש לנו מערכות מידע שנקראות BI (Business Intelligence) ותפקידן לרשום את יכולת הביצוע על סמך נתונים מדידים שהוכנסו אליה. אחרי שנוסיף גם שקלול של נתונים איכותיים, נוכל לפרוש את המידע, לראות את הבעיות, לתת להן פיתרון ולבחון מהו המקום שייתן את השיפור הגדול ביותר".
במסגרת ייעול השירות, מיקור חוץ למשרדי עורכי דין בהיקפים גדולים יותר נבחן כאופציה?
"בהחלט. יש לנו יחידה של מיקור חוץ, שהוקמה כי הפרקליטות שמה לב שהיא עוסקת בהתגוננות ולא בתקיפה, ונוצר מצב שהמדינה לא עומדת על זכויותיה. למשל, אם חברה מפרה הסכם עליו חתמה עם משרד ממשלתי כלשהו, לא היה בעבר מי שיתבע את זכויות המדינה בגלל מחסור בכוח אדם. מאז שהוקמה היחידה נכנסו לקופת המדינה כספים רבים, חברות מתחילות לראות שהמדינה עומדת על זכויותיה ואין עוד ויתורים שהיו קיימים על בסיס היכרות אישית".
מה דעתך על מספר עורכי הדין היום בישראל?
"אינני מאמין שעורכי הדין נמצאים במצוקה. זה משהו אחר. צריך להתאמץ יותר. יש לנו יתרון גדול שאנו חיים במדינה שמבוססת על כלכלה חופשית".
אבל היתרון נמצא אצל המשרדים הגדולים. ראה למשל מכרזים של המדינה, שאפשר לגשת אליהם רק מגודל מסוים של עורכי דין.
"החובה למספר מינימום של עורכי דין במשרד נובעת מכך שמדובר בסמכויות סמי-משפטיות, ובמידה וחלק מעורכי הדין חולים או נעדרים, עדיין חיוני שהמשרד יוכל להמשיך במילוי התפקיד. אגב, איננו מונעים איחוד של כמה משרדים קטנים לצורך יצירת גוף גדול יותר לשם התמודדות במכרז. לעצם שאלת הכמות, אני שמח שיש הרבה עורכי דין בשוק. אני שמח שסטודנטים פונים ללימודים אלו, השוק יכול וצריך לעשות את שלו, ועדיף מדינה שיש בה עורכי דין מאשר מדינה שיש בה פושעים".
התחרות מורידה מחירים ופוגעת ביוקרת המקצוע.
"אפשר ליצור מנגנוני הכנסה למקצוע ומנגנוני הוצאה ממנו. אני לא רוצה עורכי דין עבריינים או כאלה שמנבלים את הפה בבתי המשפט, ויש הרבה מה לשפר בנושא זה. פרקליטים ותיקים מספרים שקיימים עורכי דין שעולבים בהם באופן אישי כדי להרוויח מזה משהו, כמו למשל את חיבת הלקוח. אינני מאמין שאף לקוח יחשוב שעורך דינו הוא טוב יותר משום שעלב בחברו והתבטא בחוסר נימוס וכבוד. לא כל אחד יכול להיות עורך דין וצריך שהטובים יישארו. חשוב לי שילמדו את המקצוע. צריך לטעת בסטודנטים של היום את אהבת המקצוע, חוכמת פסקי הדין והמאמרים, ולא את אהבת התואר".
כמרצה לשעבר, זו תמונת המציאות לגבי הסטודנטים?
"במהלך השנים יצא לי ללמד סטודנטים רבים. בין היתר הכרתי סטודנטית משבט בדואי בדרום הארץ שהייתה ככל הנראה הראשונה לצאת מהכפר שבו התגוררה ללימודים אקדמאיים. היא התמידה בלימודים והגיעה אליהם מדי יום, על-אף הקשיים. לעיתים, כמרצה, נוצר בינך ובין סטודנט ספציפי מערכת יחסים אישית יותר, כך שאתה שם לב בעצמך לקצב ולמהלך ההתקדמות בלימודים. הייתי מברר איתה אם קשה לה, אם היא זקוקה לעזרה כלשהי, זה עניין אותי ברמה האישית. ראיתי שהיא נלחמת לגשר על הפערים, בין היתר גם מבחינת השפה. לפני מספר שבועות הרציתי בסנגוריה הציבורית ופגשתי אותה שם, עורכת דין מן המניין. בתום ההרצאה שאלתי אותה לשלומה והאם יש לה שאלות. היא התרגשה מאוד שזכרתי אותה לאחר כל כך הרבה שנים. אתם מדברים איתי על הצפת המקצוע? כשאני רואה דבר כזה, סטודנטית בדואית שהייתה הראשונה מבני כפרה לצאת ללימודים והפכה לסנגורית ציבורית, זה אושר מבחינתי. מעולם לא הבנתי דעות קדומות ובטח שלא הסכמתי להן. זה אדם שפתחת לו את החיים ושינית לו לגמרי את הדרך".

משרד המשפטים [צילום: פלאש 90]

על משרד המשפטים

משרד המשפטים הוקם בשנת 1948 בראשותו של פנחס רוזן. מאז כיהנו בו 23 שרים, ומה-1 באפריל 2009 עומד בראשו השר יעקב נאמן.
תפקידיו העיקריים של משרד המשפטים: ארגון מערכת בתי המשפט בישראל, הכנת נוסח לרוב הצעות החקיקה לכנסת, ייעוץ משפטי לממשלה ולמשרדי הממשלה, אכיפת החוק הפלילי באמצעות מערכת התביעה הכללית.
משרד המשפטים מונה כ-50 יחידות, ותחומי אחריותו רבים ומגוונים: מערך הייעוץ והחקיקה, פרקליטות המדינה, הסיוע המשפטי האזרחי, הסנגוריה הציבורית, אגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, אגף רישום והסדר מקרקעין, אגף השמאי הממשלתי הראשי ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
המשרד ממונה על רשות התאגידים שבחסותה רשם החברות, רשם השותפויות, רשם העמותות, רשם המשכונות, רשם ההקדשות ורשם המפלגות, וכן על יחידות הממונות על רישוי מקצועי בהן מועצת רואי החשבון, מועצת שמאי המקרקעין, רשם המתווכים והמחלקה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה.
במשרד המשפטים כ-3,000 עובדים. כ-70 אחוז מהם נשים. 780 עובדים מתחת לגיל 30, כאשר הגיל הממוצע הוא 37. כ-1,200 עובדים במשרד הם עורכי דין ולהם מסייעים כ-400 מתמחים.

תוכניות ופעולות עתידיות
בין התוכניות של שר המשפטים יעקב נאמן, שהחלו לצאת לפועל בשנת 2009 ומתוכננות לעתיד לביצוע באמצעות מנכ"ל המשרד, דר' גיא רוטקופף:
▪  ▪  ▪

1. משפט בינלאומי: הקמת יחידה במשרד המשפטים להתמודדות עם הליכים משפטיים במישור הבינלאומי. החל מחודש דצמבר 2009 נערך המשרד להקמת היחידה - איוש התפקידים, הסדרת נושאים לוגיסטיים, גיבוש תפיסת הפעלה ופעילות משפטית. עד כה כבר גיבשה היחידה את תשובת המשרד לפניית מזכ"ל האו"ם בעניין המלצות דוח גולדסטון.
2. טכנולוגיית מידע: החלו תוכניות לחיזוק הגנת המידע האישי והוטל קנס מינהלי ראשון בסך 177 אלף שקל על חברה שעשתה שימוש במאגר מידע המכיל פרטי אזרחי ישראל והופץ באינטרנט באופן לא חוקי.
3. מקרקעין: במהלך 2009 פעל משרד המשפטים ויגביר פעילותו בכל הנוגע להשלמת סריקת תיקי בתים משותפים, שדרוג והרחבת התשתית הממוחשבת של האגף לרישום והסדר מקרקעין, האצת הרישום ומבצע לרישום זכויות בעלות.
4. דיני החברות: החל פרויקט טיוב מאגר רשם החברות והקמת מחלקת אכיפה ובקרה.
5. תמיכות למגזר השלישי: בהמשך להמלצות ועדת ארידור, אשר מונתה לבחון את נושא התמיכות במגזר השלישי, הוקם לאחרונה מאגר מידע מרכזי על אלכ"רים, שינוהל על-ידי רשם העמותות ויאפשר מסירת מידע, וזאת במקביל לפרסום קובץ מעודכן של "כללי ניהול תקין" לאלכ"רים ולהעלאת כל תיקי העמותות וההקדשים בסריקה ממוחשבת.
6. קליטת עובדים בעלי מוגבלויות: ברשות התאגידים נקלטו עובדים בעלי מוגבלויות והוקם מוקד מידע טלפוני.
7. חקיקה: בתחום החקיקתי בוצעו תיקוני חקיקה בתחומי מיזוג עמותות, הטלת סנקציות על "חברות מפרות" וקביעת הגמולים והחזרי ההוצאות מעמותות ומחברות לתועלת הציבור.
8. חילוט רכוש: בשנת 2009 נפתחו 115 תיקי חילוט - 100 לפי פקודת הסמים המסוכנים ו-15 תיקים על-פי חוק איסור הלבנת הון, בסך כולל של כ-16 מיליון שקל.
9. עיזבונות: במחלקת העיזבונות לטובת המדינה נפתחו בשנה שעברה 73 תיקים חדשים, והתקבלו כספים בסכום כולל של 106 מיליון שקל, רובם מצרפת. בשנת 2009 הועברו בהתאם להחלטות הוועדה הציבורית לחלוקת העיזבונות 28 מיליון שקל למשרד הרווחה, 8 מיליון שקל למשרד הביטחון, 10 מיליון שקל למשרד החינוך ו-4 מיליון שקל למשרד הבריאות.
10. נציבות השוויון לאנשים עם מוגבלויות: אושרו תקנות חדשות. הנציבות הייתה שותפה לתיקון והתאמות חוק הביטוח הלאומי. אגף הביקורת בנציבות ביצע מלאכת אכיפה, בעיקר בתחבורה הציבורית - אוטובוסים ורכבות, ובוצעו ביקורת בנושא התנהגות נהגים. הנציבות הפיקה עשרה אירועי הדרכה ונטלה חלק בכתיבת דוח לאו"ם על המצב בישראל. במהלך 2009 נרשמו 22 אלף כניסות לדף הראשי של אתר הנציבות.
פעולות נוספות נעשו על-ידי משרד המשפטים בתחומי סחר בבני אדם (ייצוג קורבנות בהליכים אזרחיים), וכן במסגרת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

הראיון פורסם במגזין הפרקליטים www.praklitim.com, באדיבות חברת "קום אנד סנס תקשורת ואסטרטגיה" www.ces.co.il.
תאריך:  29/04/2010   |   עודכן:  29/04/2010
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
כוח נאמן
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב הודעה 

פורום: פיצול סמכויות היועץ
+
פיצול תפקיד היועץ
עו"ד פכטר אברהם  |  6/08/15 19:52
 
- זהות התפקידים קיים רק בישראל
רפרף  |  17/08/15 05:02
 
- פיצול התפקיד - מי באמת מתנגד
הצופה מהצד  |  5/11/18 09:19
פורום: הפרקליטים
+
עברו שנים......
נפגע נוסף.....  |  16/10/17 11:36
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
נאוה חפץ
כִּי אֲנִי ה' אֹהֵב מִשְׁפָּט שֹׂנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה (ישעיהו, ס"א; ח')
ראובן לייב
מסעם של נבחרי הציבור למצעד החיים באושוויץ גובל בשערוריה    לפני שהם מלינים על מארגן המסע הם צריכים להלין על עצמם
איתמר לוין
באופן תמוה לכאורה, כוללת התורה את השבת בפרשת המועדים. אלא שייתכן כי מכאן נוכל ללמוד שלעיתים יכול האדם להתערב גם בקביעת השבת
דן גפן
לנשיא האמריקני אין כל הבנה לגבי המצב במזה"ת    רמת שלמה, שבשלה התערערו יחסינו עם ארה"ב, היא מזרח י-ם בדיוק כמו הגבעה הצרפתית, גילה ורמת אשכול
פרופ' רן חרמש
מן הראוי שיתאחדו מקדשי י-ם, מקדמי שמירת החוק ולוחמי איכות הסביבה בהצעת חוק, שתצמק את פרויקט הולילנד לממדיו הראויים ותטיל את פיצוי הנפגעים על היזמים, מקבלי השוחד והמתווכים
רשימות נוספות
"היועמ"ש מכריע ציביון הממשלה"  /  רותי אברהם
סיפור בזיגזג  /  עו"ד יובל יועז
"לא נהיה מדינת כל אזרחיה"  /  עו"ד מוטי דנוס, עו"ד יובל יועז
מדינה מתחת לשולחן, מכות מתחת לשולחן  /  עו"ד שמחה ניר
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il