אין דבר יותר מרגש בחיי אמן מאשר מעמד, המציין שישים שנות במה בפני קהל של מאות רבות, המשיב אהבה רבה לאמן. אינו נותן לו לרדת מהבמה וסוחט מהאמן ה"צעיר" בן השבעים ושמונה הדרן ועוד הדרן. זה בהחלט מעמד מרגש לקהל ולאמן. הקהל עוטף את הבמה באהבה פורצת גבולות, וחי עם האמן את שישים שנות הופעתו על הבמה.
משמעון פוססורסקי לשמעון ישראלי לפני שבעים ושמונה שנה נולד בורשה הילד שמעון פוססורסקי. ילד שגדל לעולם של שואה שטבחה את משפחתו. ב-1946, בהיותו כבן חמש-עשרה, עולה הנער שמעון לישראל במסגרת עליית הנוער. את הזהות הישראלית של ארץ חדשה אחרי תופת של מוות הוא טווה בשם החדש שמעון ישראלי.
ראיתי בפעם הראשונה את שמעון ישראלי בראשית שנות החמישים בהופעתו כסולן של מקהלת הפועלים "רון" בניצוחו של מנצח אגדתי קונדראד מאן. בקול הבס הרעיד שמעון ישראלי את אולם "בית העם" ברחוב בן-יהודה בתל אביב, באולם "גן רינה", ששכן גם כן באותו רחוב, בקולנוע "מוגרבי" ובאספות רבות של פועלים בבתי חרושת ובאירועי אחד במאי.
מרעיד אולמות באתי לכבד את שמעון ישראלי ביום חגו - שישים שנות במה. באולם ישבו "צעירים" שזכו לראותו עם מקהלת "רון", נכחו בהופעותיו בתיאטרון "האהל" ב-1953, ששכן סמוך לכיכר צינה דיזנגוף. היו שם "צעירים" שזכרו בעל-פה את שירי "שלושת המיתרים" של סוף שנות החמישים: שמעון ישראלי, צביקה בורודו ואריק לביא. ואי-אפשר שלא לציין ששמעון ישראלי הצליח באותן שנים (1959-1958) להרעיד את אולם "אולמפיה" בפריס לצד זמרים ידועים כמו ז'אק ברל ושארל אזנבור.
לפני חמישים שנה, ב-1960, כבש שמעון ישראלי את הקהל בהופעת היחיד, ניסיון חדשני על בימת התיאטרון. כאשר אמן אחד נושא על כתפיו את הכל. הוא כתב את המילים, הוא המלחין, הוא הזמר והוא השחקן בהצגה הראשונה הזכור בשמה "סתם יום של חול". הופעה ש"פוצצה" אולמות והייתה להיט שעלה על הבמה כמה מאות פעמים. רעייתי ואני מצאנו עצמנו מספר פעמים קונים בחמש לירות ישראליות כרטיס לאולם מפעל הפיס. ההצלחה של "סתם יום של חול" גררה אחריה עוד תשע הצגות יחיד, שמילאו את האולמות ברחבי הארץ בשנות השישים והשבעים.
אין לי יומרה להקיף ברשימה קצרה זו את העשייה המגוונת של שישים שנות במה של שחקן התיאטרון והקולנוע, הסופר והתסריטאי, המלחין והזמר - שמעון ישראלי. אני משוכנע שקיפחתי כמה עיסוקים וביצועים הראויים לציון כמו במאי (אם אינני טועה של להקת פיקוד צפון).
גילוי "הגועל והנפש" לצערי, באיחור של כעשר שנים רכשתי את ספרו של שמעון ישראלי "הגועל והנפש". מודה שהתוודעתי לספר רק השבוע ובנשימה עצורה קראתי את ספר המקאמות ההומוריסטיות של סופר שנון, העונה לשם שמעון ישראלי.
הספר יצא בהוצאת ירון גולן בשנת 2001. הוא זכה לאיורים נפלאים של הצייר שמוליק כץ, צייר אהוב עלי שהלך לעולמו לפני שבועיים. יש בו הקדמה של מורי ורבי, הפרופסור לספרות אדיר כהן. אני ממליץ בכל לב בפני הקוראים - רוצו לקנות את הספר, עליו אכתוב ברשימה הבאה.
