הוצאת "ירון גולן" זיכתה את שוחרי הספר הטוב בפרי עטו של השחקן והזמר שמעון ישראלי. ספר של תוכחה קשה עדויה בחיוך ובצחוק מתפקע. שמעון ישראלי השחקן המחונן משחק עם המילים. הבס העמוק שלו מרעים קולו מתוך גרונה של כל מילה העולה מדפי הספר.
בימים שהגועל מאיים לא רק על נופיה של ירושלים במפלצות ענק המגרדות את שחקיה בקורי שחור מצחין, אלא על עצם קיומנו כאן, הסאטירות המחורזות של שמעון ישראלי מעוררות אותנו לחשבון נפש בעוצמת האקטואליות שלהן, גם אם חלקן נכתב לפני עשרות שנים.
בספר "הגועל והנפש" מגיש שמעון ישראלי לקורא הישראלי מנות גדושות של צחוק. צחוק המשחיז את להב הביקורת, שלא מניחה לנו להיות שקטים, וכמי שאוהבים את הארץ הזו אנחנו נדרשים לבחון את דרכינו.
לספר צורפה הקדמה של איש אקדמיה בכיר, מיודענו פרופסור אדיר כהן, הידוע כאיש חינוך, סופר ומומחה ישראלי בתחום הביבליותרפיה ופרופסור אמריטוס בחוג לחינוך באוניברסיטת חיפה.
מי שהוסיף מידה רבה של חן לספר זה, הוא הצייר המחונן שמוליק כץ, שהלך מאיתנו באלו הימים. צדק פרופסור אדיר כהן בהקדמה בכותבו - "ציוריו של שמוליק כץ מוסיפים לחגיגה המילולית המגישה לנו יין מר-מתוק".
ולי לא נותר אלא לסיים בהבאת קטע מספרו של שמעון ישראלי, בידיעה שהבאתו של הקטע הזה בוודאי קיפחה קטעים אחרים:
דחיל רמב"ם "הלכתי לבקר דודה שלי שאשפזה בבית החולים.
יש לה אבנים במרה והיא מחכה לניתוח, בכאבים גדולים.
מה אגיד לכם - אחרי הביקור אתה רוצה להגיד דבר עיקרי:
כדי להיות חולה - אתה צריך להיות בריא".
לפניכם קטע קצרצר מסאטירה, שנכתבה לפני שנים רבות בעת שביתה כללית בבתי חולים. הבית הראשון בסאטירה מסתיים בשורות שכאילו נכתבו היום:
"נשבע לכם, די אם תכנס בטעות לנוחיות
כדי להבין למה אומרים תמיד העיקר הבריאות".
ולמען הבריאות, אסיים כאן בידיעה, שקיפחתי מקאמות רבות וטובות שהספר של שמעון ישראלי מגיש לקוראיו.
