מי באמת פוגע ביוקרת מערכת המשפט

מאחר שאין אדם קרוב אלא אל עצמו, אתייחס אך ורק לתיק שלי, שבו טיפלו לא פחות מעשרה שופטים מאז שנפתח, חלקם היו שופטים זוטרים והאחרים היו בדרגי ביניים ובכירים. השופט הראשון שדן בתיק שלי, יצר רושם כי לא הבין דבר מהכתוב בכתב האישום, כנראה שמעולם לא טרח לקרוא אותו, ובמשך ארבע שנים שהתיק היה בידיו, קיים רק שמונה דיונים שרובם היו קצרים ביותר (אם היה מדובר בשופט כפי ששופט צריך להיות, אין ספק שהמשפט היה מסתיים בזיכוי מחוסר אשמה ביום שבו החל). לאחר ארבע שנים של קשקושי הבל, השופט החליט שהגיע הזמן לכתוב את הכרעת הדין, ויצאו לו שתי הכרעות דין בהפרש של כחודשיים בין ההכרעה הראשונה לשנייה (את הכרעת הדין הראשונה הוא הסתיר ממני וגנז אותה בנימוק ילדותי). הכרעת הדין השנייה, כמו גזר הדין שבא בעקבותיו, הוכיחו שוב כי היה מדובר בשופט עצלן ורשלן, ואולי גם פחדן שנכנע ללחץ שהופעל עליו על-ידי הפרקליטות להרשיע אותי. כאן המקום להבהיר כי העלילה נגדי מייחסת לי סחיטה באמצעות עשרות מכתבי איומים שנשלחו בדואר רשום לצעיר ששכר ממני דירת מגורים, ונכשל בניסיונו לגנוב אותה (הצעיר היה בן למשפחת פשע מקורבת לפרקליטות). בעלילה כמו בעלילה, מי אמר שצריך בסיס עובדתי או ראיות? אף אחד מעשרת השופטים שטיפלו בתיק שלי לא ידע מעולם דבר או חצי דבר על קיומם או אי-קיומם של מכתבי איום כלשהם, או על האופן שבו הושמדו או התנדפו כביכול כל אותם מכתבים עלומים, וכל השופטים שלי כאחד, רקדו לצלילים המזויפים של הפרקליטות (אגב: בהודעתו של הצעיר במשטרה הוא "סיפר" כי אשתו זרקה לזבל את עשרות המכתבים, ולא נשאר לו אפילו אחד מהם). המכתב המצורף הוא העתק של מכתב סודי ששלחתי לדורית ביניש, משום שלא רציתי לפגוע ביוקרת שופט עליון שכתב דברי הבל חסרי-שחר, ולא ביוקרת בית המשפט העליון, אף על-פי שלדעתי, השופטים עצמם פגעו ביוקרה שראוי שתהיה לבית המשפט העליון של מדינת ישראל (את שם השופט שיניתי כאן לישראל ישראלי). העתק המכתב הסודי לגב' דורית ביניש, נשיאת ביהמ"ש העליון:

• "נראה כביכול ששופט ביהמ"ש העליון מר ישראל ישראלי שכח כי הוא חלק מקבוצה מובחרת המהווה סמל מסמלי המדינה, וכי קבוצה זו נמצאת בפסגת הפירמידה של מערכת המשפט, אחרת לא ניתן להבין את ההפקרות שלו בקבלת החלטות שיפוטיות חסרות שחר בדיני נפשות.
  פרטי התיק שלי וההפקרות השיפוטית של השופט ישראל ישראלי
  צעיר שניסה להשתלט על רכוש פרטי שלי ונכשל, הגיש נגדי תלונה כוזבת, בה האשים אותי ב"סחיטה באמצעות מכתבי איומים", שלטענתו שלחתי אליו בדואר רשום.
  צעיר זה הוא בן למשפחת פשע מקורבת לפרקליטות, לכן הפרקליטות השתמשה בתלונה הזויה זו לתפירת תיק פלילי נגדי, שבו הואשמתי ב"סחיטה באיומים", אעפ"י שלתלונה לא היה כל הגיון, לא היה בסיס עובדתי, לא היו אישורים לקבלת מכתבי איומים בדואר רשום ולא היו כל ראיות אחרות.
  המשטרה שקיבלה את התלונה התעלמה ממנה בגלל חוסר סבירות וחוסר ראיות, ולא המליצה על כתב אישום, אולם, הפרקליטות השתמשה בכוחה המשחית, ובאמצעים בלתי כשרים, שכללו מרמה והונאה, מנעה משופטים זוטרים לשפוט עפ"י מצפונם, וע"י כך גרמה בזדון להרשעתי לשווא (בעניין הראיות, הפרקליטות הונתה את בית המשפט, וטענה במרמה במשך עשר שנים כי: "כל הראיות נמסרו לנאשם").
  בד"כ לא מוגש כתב אישום אם הראיות אינן משכנעות, או שיש ספק אם הן מספיקות לכדי הרשעה, אולם, לכתב האישום נגדי, לא היו ראיות לחלוטין.
  לשנים הרבות של עינוי דין בערכאות הנמוכות נוספו עוד שנים שבהן שהה התיק שלי בביהמ"ש העליון עקב בקשות לערעור, ולאחר מכן בקשות למשפט חוזר שהגשתי. בבקשותיי חזרתי על טענותיי כי לאישום ולהרשעה לא היה כל בסיס עובדתי, מעולם לא נמסר תיאור של סחיטה כלשהי, איך התבצעה, מתי, מי נסחט, והדגשתי כי לא היה אפילו שמץ של ראיה, חרף דברי השקר וההונאה של הפרקליטות.
  תלונתי נגד השופט ישראלי:
  השופט ישראל ישראלי שטיפל בתיק שלי, מעולם לא התייחס לחומר ששלחתי לו, והתעלם מכל טענותיי. משופט עליון ציפיתי להרבה יותר מאשר ניתן לצפות משופט זוטר, אולם, מר ישראלי פעל כפי הנראה ממניעים תמוהים, וקיבל החלטות חסרות שחר. במקום לנמק את החלטותיו, טען טענות בלתי רלוונטיות ובאחת מהן נאמר כי בשליחת מכתבי איומים "יש כדי להטיל אימה", אעפ"י שמעולם לא שלחתי אפילו מכתב איום אחד (למכתב המקורי צורף מסמך שבו המתלונן אישר שלא הגיש ראיות).
  לחילופין, השופט ישראלי היה יכול לכתוב בענייני הערה האומרת כי חטיפת מטוס נוסעים הוא פשע חמור, אעפ"י שלא הייתה כל הוכחה שחטפתי מטוס, ולקבל החלטה שיפוטית המתייחסת לי עבירה כזאת.
  באחת מתגובותיו האחרונות של מר ישראלי, הוא טען כי בקשתי למשפט חוזר הייתה בקשת סרק. טענה זו מוכיחה כי לא קרא את התיק, וכי התעלם מעשר שנים של עינוי דין.
  לסיכום -
  מחובתי האזרחית לחשוף את האמת סביב עלילת הדם נגדי, אעפ"י שבעלילה מעורבים גורמים ציבוריים בכירים. טיפולי בחשיפה הביא לחקירת פרשת "כרטיס פתוח", וגרם זעזוע במערכת עקב אירוע אחר.
  בימים אלו מלאו עשר שנים לעלילת הדם נגדי, לכן אבקש מכבוד הנשיאה להזמין אותי ללשכתה, או לחילופין, לקבוע לי פגישה עם עוזר בכיר שלה כדי לחשוף מידע רגיש.
  (אוכל למסור לגב' ביניש מידע רגיש, ללא פגיעה ביוקרת מערכת המשפט)".