לפני מספר ימים צפינו בסרט האנימציה המחליא אשר הופץ על-ידי הזרוע הצבאית של חמאס. כוונת מפיקי הסרט הייתה ברורה - לזעזע את דעת הקהל בישראל, ולהניעה להפעלת לחץ מחודש על ממשלת ישראל להיענות לתנאים האולטימטיביים שמציג חמאס. אם לא תקבל ישראל את התנאים, עתיד גלעד שליט להינמק במקום הסתר שבו הוא מוחזק, ובסופו של דבר יקבל נועם שליט המזדקן את הארון עם גופת בנו המת.
התגובה המיידית אצלנו אכן תאמה את ציפיות החמאס - ראינו מיד הפגנות עממיות חדשות, הקוראות לממשלה לפעול לשחרור גלעד (ובלשון אחרת, קריאה לראש הממשלה - "הגמיש עוד את עמדותינו וקבל את תנאי חמאס").
אולם אפשר לראות את סרטון האנימציה גם אחרת.
לפני ארבע שנים יזמה הזרוע הצבאית של חמאס את מבצע החטיפה. החייל הישראלי השבוי, גלעד שליט, נועד לשמש קלף מיקוח לשחרור מספר גדול ככל האפשר של אסירים פלסטינים היושבים בכלא הישראלי, חלק גדול מהם שפוטים למאסר עולם.
השימוש בסרטון האנימציה המזוויע ביטא את תסכולה של ההנהגה הצבאית. מאות אסירים פלסטינים יכלו להיות משוחררים מזה כמעט ארבע שנים, אילו רק ניהלו מנהיגיהם משא-ומתן חכם וגמיש יותר. חלפו ארבע שנים, נוצרו תקוות וציפיות אשר אינן מתממשות.
מי שאשם בתהליך התקוע איננה ישראל. העמדה הנוקשה שבה נקטו מנהיגי החמאס - קביעתם מראש את תג המחיר ופרסומו ברבים - הפכה כל הגמשה מצידם לתבוסה אסטרטגית, ומכאן - לבלתי-אפשרית מבחינתם. ואת המחיר משלמים גלעד שליט ומשפחתו מכאן, ובמקביל, מאות אסירים פלסטינים ובני משפחותיהם, מכאן.
המאבק שאותו מנהלת ישראל היום עם חמאס איננו רק מאבק לשחרורו של גלעד. זוהי התמודדות עקרונית: האם יכול חמאס (ומחר זה יכול להיות כל ארגון טרור אחר) לנהל עם ישראל משא-ומתן בגישה השוללת את עצם המקח וממכר, גישה השוללת תהליך של תן וקח. במשך ארבע שנים מעמיד חמאס את ישראל בפני הצורך לקבל את התכתיב הקיצוני, ולהיכנע ללא תנאי לדרישות, או, לחילופין, להשלים עם הסכנה שלא ניתן יהיה לשחרר ולהחזיר את גלעד הביתה.
עלינו להבין את המצוקה שלתוכה נקלע הצד השני, ואנו יכולים ואף חייבים לנצלה גם לטובתנו: עלינו לחדול מן המנטרה לפיה אין לפרסם דבר על תהליך המשא-ומתן. להפך - עלינו לרתום את האסירים הפלסטינים שיכלו להשתחרר, כמנוף-לחץ הפועל לטובתנו. אדרבא, יבואו אלה ובני משפחותיהם ויפעילו לחץ על מנהיגיהם להגמשת עמדותיהם.
חלילה לנו מללכת היום ליתר גמישות בתנאים שאנו מציעים. להפך - אנו יכולים להפעיל לחץ בכיוון ההפוך. אין פסול אם נודיע כי איננו מוכנים להשלים יותר עם הסחבת, וכל יום או כל שבוע שחולף מבלי שגלעד משתחרר וחוזר הביתה מביא את ישראל להסרת שם מרשימת האסירים שאנו מוכנים לשחרר.
אכן, מנהיגי חמאס במצוקה. עלינו לנצלה עד תום!
