כותרת העצומה היא "קריאה להיגיון" - קריאה שמופנית תמיד רק כלפי היהודים. הנה דבר שחותמי העצומה מתעלמים ממנו: קול ההיגיון אינו משותף לישראל ולשכנותיה. בזמן שאנחנו מקדשים את קול ההיגיון, כחלק ממסורת החשיבה המערבית בת אלפי שנים, החושבת שאפשר לפתור כל בעיה באמצעים רציונליים; האזור פה, ושכנינו בתוכו - מפתחים את קול המיתוס, המסורת, הדת, ההתמסרות לזרמים הסטיכיים שמניעים את ההיסטוריה.
אנחנו מדברים על סכסוך טריטוריאלי, שכנינו מדברים על אדמה, דם, קדושה. אנחנו מפרקים את הלאומיות היהודית, בעוד שכנינו מעצימים את לאומיותם וזוכים לשבחים מעמיתיהם בשמאל הישראלי שדקה קודם יצאו נגד ביטויי לאומיות יהודיים.
במצב כזה, העצומה נופלת כפרי בָּשל לרגלי יריבינו ואויבינו. במקום לחזק את ממשלת ישראל נגד לחצי העולם, מצטרף השמאל האירופי לתוקפינו ומספק תחמושת למנדינו. זו תופעה ידועה במרחב הציבורי שלנו. מדובר במגמה בולטת בשמאל - שמזמן הפך למיעוט שולי, גם אם אדמו"ריו רבים בעיקר עבור התקשורת הישראלית - מכיוון שנואש משכנוע באמצעים דמוקרטיים, הוא מזמין בברכה לחץ עולמי על ממשלת ישראל, תוך הפחדתם של אזרחי ישראל בטרור אינטלקטואלי, בבידוד מדיני ועוד.