"ספטמבר השחור" לישראל?

אני זוכר היטב את "ספטמבר השחור" המקורי, ב-1970. היום כבר מותר לגלות: בשירות מילואים שלי, כצנחן צעיר בגדוד ייחודי, הוזעקנו לפתע לבסיס תל-נוף, צוידנו במצנחים וחגרנו אותם, ובישיבה על המסלול בשדה-התעופה תודרכנו על אפשרות לצניחה בירדן! יועדנו לבלימת השריון הסורי, שפלש לירדן לסייע לכוחות הפלסטינים במלחמתם במלך חוסיין. קדמה לכך התנהגות של הפלסטינים בירדן ביהירות של "בעלי הבית": הם פרסו מחסומי-דרכים, גבו מיסים, ניהלו מחנות חמושים, ואף תקפו יחידות ירדניות. בתחילת ספטמבר 1970 הקדיחו את תבשילם, כשניסו להתנקש במלך חוסיין, והנחיתו בירדן שלושה מטוסי-נוסעים שחטפו. הצבא הירדני הגיב בהפגזת בסיסי אש"ף באירביד, ומכך התפתחה מלחמה כוללת בירדן. סוריה, במגמה לסייע לפלסטינים, הכניסה כוחות שריון סוריים לירדן, והמלך ביקש את עזרת ארה"ב. ארה"ב הזהירה את סוריה וברה"מ מהתערבות בירדן, ופנתה לישראל לסייע למלך. ב"רמזים" מאיימים ישראל ריכזה שריון בגולן, ערכה הפצצות דמה על הטור הסורי בירדן, ו-הכינה צנחנים... הסורים הבינו את הרמזים ונסוגו, וצבא ירדן הרג כשלושת אלפים פלסטינים, והביס אותם. פלסטינים רבים ברחו אל גשרי הירדן, והעדיפו להסגיר עצמם לידי צה"ל. לפלסטינים היה זה "ספטמבר השחור", ואני הבנתי אז שאין סיכוי לפתור את הבעיה הפלסטינית ב"אופציה הירדנית". ועכשיו, אנחנו מתקרבים, חוששני, ל"ספטמבר השחור" לישראל. בספטמבר הקרוב יצטלבו באזורנו שישה תהליכים מדיניים:

• "שיחות הקירבה" האמורות להיפתח השבוע, למשך ארבעה חודשים (לפי המנדט המוגבל שנתנה הליגה הערבית לאבו-מאזן) - יגיעו לקצם.

• אם ייכשלו "שיחות הקירבה", הודיעה הליגה הערבית, הערבים עשויים לפנות בספטמבר לאו"ם, בבקשה לקבל הכרה במדינה פלסטינית.

• האו"ם יציין בספטמבר מלאת שנה לפסגת אובמה - נתניהו - אבו-מאזן.

• ב-26 בספטמבר יסתיימו עשרה חודשי "הקפאת הבנייה למגורים" בהתנחלויות, שעליהן החליטה הממשלה.

• מפלגת העבודה תאלץ להחליט, בהתאם, אם להישאר בממשלה גם ללא תהליך מדיני, או לפרוש - כהצהרותיהם של השרים הרצוג ובן-אליעזר.

• והמעניין מכל: הנשיא אובמה עשוי, לפי מקורות מדיניים אמריקנים, להגיב לעצירת התהליך המדיני עם הפלסטינים, בכינוס ועידת שלום בין-לאומית, ו/או בפרסום תוכנית שלום משלו.

וההתרחשויות הצפויות - גם הן שש:

• נתניהו יכריז, בספטמבר, על חידוש הבנייה בהתנחלויות, בהתאם להכרזותיו הרבות.

• הפלסטינים, בתגובה, יפסיקו מיד את השיחות עם ישראל.

• הרשות הפלסטינית והליגה הערבית ייפנו לאו"ם בבקשת הכרה במדינה פלסטינית.

• מפלגת העבודה תמצא תירוץ חדש להישארות בממשלה.

• ארה"ב - ובעקבותיה האיחוד האירופי - יפנו עורף למדינת ישראל, מדינית וכלכלית.

• והגרוע מכל - תצטנן מאד תמיכת ארה"ב בישראל מול אירן.

לכאורה, ספטמבר יכול להיהפך ל"ספטמבר הלבן" - ספטמבר של קפיצת מדרגה לשלום עם הפלסטינים, ואחריהם עם העולם הערבי והמוסלמי כולו, והידוק הקשרים עם ארה"ב והאיחוד האירופי. הסיכוי לכך יכול להיפתח רק אם נתניהו וממשלתו יאריכו את הקפאת הבנייה בהתנחלויות. אלא שנתניהו איננו רוצה, ובהרכב הקואליציה שלו - גם איננו יכול. לפיכך, אני חושש מאוד, כציוני שוחר שלום, שאנחנו קרבים והולכים ל"ספטמבר השחור" - הפעם לישראל.