ניפוץ מיתוס הגאולה מונחת לפניי חוברת מאירת עיניים אשר החשיכה את עינַי ולבי מאז עיינתי בה. מדובר בקונטרס תועמלני בשם "אתחלתא דתקווה", שנכתב על-ידי הרב חיים נבון (להלן: ח"ן) בהוצאת 'נאמני תורה ועבודה' ו'הקיבוץ הדתי', וכולו ממוקד במטרה מסומנת: ניפוץ המיתוס הגאולתי של מדינת ישראל והמתת ה'נשמה' המפעמת בחזון הציונות הדתית קרוב למאה שנה!
ח"ן מתאר יפה את 'הציונות הגאולית' מבית מדרשו של הרב קוק, זו הרואה בקיבוץ גלויות, בהפרחת השממה ובתקומת המדינה גילויים של "ראשית צמיחת גאולתנו". הוא ממוטט תפיסה זו לא בווכחנות ובפירכות אלא בהצגת תזה נגדית, ובעיקר ברתימת הרב י"ד סולובייצ'יק לפוסט-גאולתיות זו.
מקורות ההשראה של ח"ן הם פרופ' ישעיה לייבוביץ ויבל"ח אבי רביצקי, אבותיהם הרוחניים של 'נאמני תורה ועבודה', וכבר היינו בסרט הזה לפני דורותיים. אין זה סוד שקבוצה זו שבה ומחָיה ויכוח זה מעת לעת ומפקידה לפקידה, וזה בסדר. אך העולם התורני-לאומי לא חי מפיהם ולא מפי כתבם של הוגים רציונאליים אלו, וכבר היכו על קודקודם רבנינו והוגינו בראשית שנות המדינה (הרבנים נריה, ישראלי, בר-שאול ונוספים). הללו התפלמסו עם גישה זו המייבשת את נשמת המדינה ומותירה אותה ככלי טכני בלבד, 'מקלט לאומי', אשר דבר אין לו (כמעט) עם אתגר הגאולה הנבואית והאמונית ושאיפת הדורות לציון.
תורת הרב (קוק) וארה"ב (סולובייצ'יק) החידוש בקונטרס מוחצני זה הוא בגיוס שתיקותיו של הרי"ד סולובייצי'ק והפיכתם לתזה אנטי-גאולתית. אם גישה זו תתפשט כעמדה חינוכית יש בה, לדעתי, 'איום אסטרטגי' על הציונות הדתית, וכדלהלן. בהזדמנות זו אקרא לרבים מחברי הקיבוץ הדתי להתנער מהצגתם כתומכים אוטומטית בתזה זו...
נכון, אין זה סוד שהרב סולובייצ'יק לא היה נאמן בית הרב קוק ולא שקד על תורתו. למיטב אי-ידיעתי אין גם התייחסות ישירה שלו לתורת הרב ולמשמעותה הרוחנית והאמונית. דומה שלא הייתה השקה בין מעגלי תורתם ההשקפתית, בהיות הרב קוק שקוע ב'תורת הכלל', כרבה של ארץ ישראל, והרב סולובייצ'יק טבוע בתורת היחיד ופסיכולוגיית ה'איש', כרבן של בני גולת ארה"ב, ו"לא קרב זה אל זה כל הלילה". והנה בא ח"ן וטורח לציין באוזנינו כי "כאשר הרב (סולובייצ'יק) הזכיר בדפיקה השישית (=במסתו הנודעה: 'קול דודי דופק') את העלייה לארץ הוא לא דיבר על 'קיבוץ גלויות', מושג המעלה אסוציאציות משיחיות, אלא על מקלט לפליטים". להלן טווה מסכת סולובייצ'יקית כביכול לפיה המדינה אינה אלא מסגרת טכנית ('אינסטרומנטלית') ואינטרסנטית בלבד, ומשמעותה התיאולוגית מופנית בעיקר כלפי הנוצרים, וכיוצא באמירות מוציאות-נשמה ומנפצות-מיתוסים.
לא התקררה דעתו של הכותב ברוך-הכישרונות (שכיר-עט?) עד שגייס לאסכולת 'הגימוד הגאולתי' את... הרב שלמה גורן, מעשה להטוטים 'הפוך-על-הפוך'. הממד הגאולתי של המדינה, וגישת 'כלל ישראל', בוקעים מכל תורתו ההלכתית, ההשקפתית והדרשנית של הרב גורן. והנה פשפש ח"ן ומצא שהרב גורן פירט שעד כה זכינו רק לשלושה מחמשת שלבי 'התקופה המשיחית' - ניצחון על אויבינו, הכרזת ריבונות וקיבוץ גלויות, ואנו מצפים להשלמת המהלך בייסוד סנהדרין ובניית בית המקדש. ובכן, הא לכם פלפול אקדמי לפיו הרש"ג מצטרף לריד"ס לשלילת תורת הר"ק על 'אתחלתא דגאולה'. הבנתם את זה?
פוצ"ד וצה"ל בעידן הפוסט והאלהת הפרט, רבים המה מוציאי הנשמות מכל הערכים שבעולם, במיוחד אם הם קשורים למשהו לאומי. בהמשך משאו מגנה ח"ן את ה'פוצ"דים' (כן, כך בדיוק הוא מכנה את הפוסט ציונים דתיים), וכוונתו ללוחמני המאחזים המטילים ספק ב'ממלכתיות' מדינת ישראל. ולא חש כי הוא עצמו נפל בפח הפוצ"די מן הצד השני, זה המבעט בערך הגאולתי, ועוד מטיף לתפיסה זו בצבעוניות ובכישרון, כבר אמרנו.
אין זו המסגרת להתפלמס עם פרטי התזה שמציג ח"ן, ובוודאי לא עם תורת ארה"ב אל מול תורת 'הרב' (=קוק). אך שתיים ידעתי, לשעבר ולשהבא; (א) ללא הלהט הגאולתי לא היו מתרחשות עליות החסידים, תלמידי הגר"א וחובבי-ציון. (ב) חוששני כי בקרוב מאוד נחזה בפירות הטפתו של ח"ן ושוכרי כתיבתו - השתמטות סרוגה משירות צבאי, כמעשה אחינו תושבי 'גוש דן' (=זו מילת קוד. לא גיאוגרפיה). אין כל סיבה ששומעי לקחו יפגרו אחר אחיהם ה'עושים לביתם' וסומכים על אחרים, היותר 'גאולתיים', שיתגייסו למשימות לאומיות ובראשן שירות צבאי. אני משער שהקונטרס הבא בסדרה ידון בשאלה מה עצה היה הרב סולובייצ'יק משיא לתלמיד שהיה מתלבט בין שירות צבאי (נניח בקבע. אולי גם בסדיר) מול האתגר האקדמי במדעי הרוח, למשל...
