התקנות, התקנים והמפרט - אינם חזות הכול

ראוי להתחיל מאמר זה בדבריו של השופט צבי א' טל בת"א 469/88 זעפרני ואח' נ' רמט בע"מ, בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר מדברים בעד עצמם: "לא הכול ניתן להיכתב ושום תקנות ושום מיפרטים טכניים אינם מסוגלים לפרוט הכול". [מובא בספר "עדות מומחה" מאת ד"ר א' בן עזרא, בהוצאת "שי" מהדורת תשס"ב, עמ' 505] ישנם מומחים הסבורים כי חובותיו של הקבלן מצטמצמות לתקנות התכנון והבנייה, לתקנים ישראלים ולמפרט המכר- ותחת הנחה זו, חוות הדעת הנכתבות מטעמם הן שגויות מבחינה מהותית ומצומצמות מבחינה כספית. לא רק שלא הכול יכול להיות כתוב-גם לא צריך שהכול יהיה כתוב. - האם מומחה לבנייה צריך חוק כדי לדעת שקיר צריך להיות ישר? - האם מומחה לבנייה צריך תקן, כדי לדעת שחלון לתליית כביסה, שגובהו 115 ס"מ מהרצפה, הוא ליקוי תפקודי? - האם מומחה לבנייה צריך תוכנית מכר כדי לקבוע שדלת החוסמת פרוזדור, או גישה לדלת סמוכה, היא ליקוי תפקודי? ברור שלא, וכך גם נפסק לא אחת לזכות התובעים במקרים בהם אין כל חוק, תקן או התחייבות כתובה כלשהי, כאשר מדובר בליקוי אסתטי או תפקודי, ולהן מספר דוגמאות: - ת"א 48122/04 רייטר נ' ו.א. קבלני בנין בע"מ, בית משפט השלום תל אביב יפו, שופט: מ' קליין [פדאור 608-2-06]- בית המשפט זיכה התובעים בשינוי כיוון הפתיחה של חלון הממ"ד וחלון חדר רחצה, אשר נפתח בהתאם למפרט ובניגוד להיגיון: "1. תוך 45 יום מהיום הנתבעת תחליף את כיווני פתיחת החלונות בחדר האמבטיה ובחדר הממ"ד או לחלופין תפצה את התובעים בסך של 2,925 ש"חכולל מע"מ שתבצע את העבודה בעצמה." - ת"א 97015/01 שמולי אורית נ' כהן פיתוח- דרעד שותפות מוגבלת, בית משפט השלום תל אביב יפו, שופטת: יעל אחימן [פדאור 06 (7) 153]- בית המשפט דחה את טענת הנתבעות, לפיה כללי המקצוע הטובים אינם מחייבים: "יתירה מזו. הנתבעת מנועה מלטעון, כי החובה לתכנון בית על-פי good building practice אינה מהווה חלק אינטגרלי מהכללים ההנדסיים, המחייבים בתכנון וזאת לנוכח עדותו של דוד שהעיד מטעמה והסביר בחקירתו הנגדית בעמ' 48 לפרוטוקול שורות 23-24, את מעמדם של עקרונות good practice כחלק מנוהלים הנדסיים לא בהכרח סטטוטוריים אולם, לא פחות מחייבים.

אני דוחה איפוא, את כל חלק טיעוני הנתבעת כל שזה עוסק בהיעדר המחויבות של הנתבעת לבנייה על-פי good building practice." - ת"א 15365-96 חיה ירוביץ נ' וי.ג'י.אף - חב' לבנין והשקעות בע"מ, בית משפט השלום תל אביב יפו, שופטת: נ' שרון (ס' נשיא) [פדאור 891-2-04]- בית המשפט קבע שאין צורך בתקן כדי לחייב שיפועים בפינת רחצה: "למעשה, לא הוצג בפני תקן מחייב בנוגע לשיפועים הנדרשים בפינת המקלחת. אולם, כל אדם סביר גם אם אינו מהנדס, יגיע למסקנה כי נדרש שיפוע מסוים בפינת רחצה וזאת בכדי שהמים יזרמו למקומם בפתח הניקוז. ומשאין שיפוע כזה, הרי שיש לבצעו, ואני קובעת כי הפיצוי בגין ראש נזק זה בסך של 800 ש"ח." - ת"א 22962/04 שוהם נ' זלינגר, בית משפט השלום תל אביב יפו, שופט: חגי ברנר [פדאור 801-13-05]- בית המשפט זיכה התובעים בפיצוי בגין שטחי גישה מצומצמים בחדר רחצה בניגוד לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט שקבע שהתקן לא מחייב: "העדרו של תקן בתחום מסוים אינו מסיר מהקבלן את חובתו לבנות את הדירה על כל חלקיה באופן מקצועי ומיומן, כך שניתן יהיה להשתמש בה למטרות מגורים בלא כל הפרעה, אי נעימות או מגבלה כלשהי. כך למשל, אין צורך בתקן הקובע כי קירות הדירה חייבים להיות ישרים, כדי שהקבלן יחויב ברשלנות אם יבנה דירה שקירותיה עקומים." - ת"א 1494/97 אלי סרביה ואח' נ' ע.ר.מ רעננה לבניה והשכרה בע"מ, בית משפט המחוזי בתל אביב יפו, שופט: ג' קלינג [263-5-03]- בית המשפט חייב הנתבעות בהחלפת חיפוי החוץ בבניין בגלל פגם אסתטי: "בעניין שבפני מדובר בליקויים בוטים וחמורים במראה החיצוני של הבית ואין מקום לטענה כי התובעים חייבים ולהמשיך ולחיות עמם.

מכיוון שמדובר בליקוי הניתן לתיקון זכאים התובעים לפיצוי על עלותו של התיקון.

7. במהלך המשפט הושמעה הטענה כי הפסיפס אשר הותקן נדרש על-ידי עירית רעננה. טיעון זה אינו גורע מאחריות הנתבעים. מה טעם נבחר ציפוי זה ולא אחר אינו מעניינם של התובעים, ועל הנתבעים היה להתקינו בדרך הראויה. אם שגתה העירייה בדרישתה וגרמה בכך נזק, יתכן שיש לנתבעים אפשרות לחזור אליה, אך אין זה עניינם של התובעים.

8. מקובלת עלי דעתו של זהר שבתאי המומחה מטעם התובעים שעל-מנת להגיע לתוצאה הראויה יש להחליף פסיפס בשטח של כ-700 מ"ר בעלות של כ-50 $ למ"ר, כאשר בסכום זה מובא בחשבון פירוק הפסיפס הקיים והקמת פיגומים." פסקי דין מעין אלה, אשר משפרים את איכות הבנייה והמגורים בארץ, החלו בחוות דעת הנדסית מצד הדיירים- על-ידי מומחים שלא רק התקנות והתקנים לנגד עיניהם, אלא גם התפקוד היומיומי של הבניין, טיבו ואיכותו- גם במקומות בהם התקן לא דיבר והחוק לא קבע אי התאמה. המסקנה היא כי לא ניתן לצמצם חוות דעת בגין ליקויי בנייה רק לכדי אי התאמה ברורה וחד-משמעית לתקנות, לתקנים ולמפרט המכר. כאשר עולה בחוות דעת הדיירים טענה שאינה אי התאמה לתקנים ולתקנות- חלה החובה על המומחה מטעם בית המשפט לתאר את המצב לאשורו, ולהשאיר את ההחלטה בדבר לפתחו של בית המשפט. ועוד דבר- לו ייבנו הבתים תוך תכנון נכון מלכתחילה, גם במקומות בהם יש תקן וגם במקומות בהם אין תקן- לא רק שהדבר יעלה את ערך הדירות, ישפר את הדיור וימנע תביעות, אלא גם לא תהיה עלות נוספת מצד הקבלן בעת הביצוע.