X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
תביעת רשלנות כנגד עורך דין מחייבת את בית המשפט להדרש לשאלת ה'אלמלא': מה היה קורה אלמלא רשלנות עורך הדין שאלה זו מאיימת לקלף את השופטים מהילת האובייקטיביות העוטה אותם
▪  ▪  ▪
לא לעולם חוסן. תביעות הרשלנות כנגד עורכי הדין מאיימות על הילת ה'אובייקטיביות' של השופטים
האם ניתן לתבוע שופט בגין רשלנות?
ענבל בר-און
הגם שזו משאת נפש של רבים, לשופטים מוקנית חסינות מפני תביעות נזיקין * בשנת 2000 נפרץ טיפין טיפין הסדק * בפסק הדין בעניין פרידמן נקבע כי במקרים נדירים ביותר ניתן להגיש תביעה ברשלנות כנגד שופט
לרשימה המלאה

רשלנות במשפט
ענבל בר-און
רשלנות הינה סטייה מסטנרט התנהגות סביר * בית המשפט יקבע את סטנדרט ההתנהגות הסביר * ניתן לתבוע ברשלנות רופאים, עורכי דין, רשויות שלטון ובמקרים נדירים אף שופטים
לרשימה המלאה

פסק דין: עורך הדין שלא חקר את השמאי לא התרשל
ענבל בר-און
נפסק: "לא כל טעות בשיקול דעת עולה כדי רשלנות * דיון בתביעת רשלנות כנגד עורך דין מחייב דיון בשאלה "מה היה קורה אילו * לו היה חוקר עורך הדין את השמאי, זה היה לרעת לקוחותיו
לרשימה המלאה

בפסק דין שניתן השבוע בערעור שהגישו אחים על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי, אשר קבע שעורך דינם לא התרשל, נכתב, בין היתר כי:
  • "מהלך היפותטי זה אינו פשוט במישור הראייתי, ומבחינות מסוימות גם במישור המדיניות הציבורית. מהותה של התביעה הנזיקית היא הטענה, כי ראוי היה להגיע לתוצאה שונה מזו שהגיעה אליה הערכאה שדנה בתביעה המקורית בהליך מתאים (לדוגמה, לקבוע בהליך אזרחי, כי היה ראוי להגיע לתוצאה אחרת בהליך פלילי על כל המשתמע). הליכים מסוג זה מאפשרים (אולי אף מצריכים) להעיד מחדש את העדים שהעידו בהליך המקורי תוך שמיעת עמדתם ביחס לטענה, שנטען שראוי היה להעלותה; למעשה הם עשויים לחייב ניהול המשפט המקורי מחדש בהליך תביעת רשלנות. סוף דבר, תביעות מסוג זה מרבות התדיינויות, עלולות להביא לקביעות שיפוטיות סותרות - ובסופו של דבר פוגעות באמון הציבור בבתי המשפט"
.
פסיקה זו אינה מפתיעה כלל, ואינה אלא המשך למגמת בתי המשפט, להזהר בבואם לקבוע כי עורך דין התרשל, שכן משמעותה של קביעה זו - הינה כי אלמלא התרשל עורך הדין והמשפט היה מנוהל אחרת, תוצאת פסק הדין הייתה שונה בתכלית. הכרה באפשרות זו כמוה כהכרה ביחסיותו של פסק הדין, והיותו - במידה רבה, לא ביטוי ל'אמת מוחלטת' אלא ביטוי למיומנותם של עורכי הדין של הצדדים. הכרה בכך שהאמת המשפטית הינה יחסית ולא מוחלטת, וזאת בשונה מן האמת העובדתית, יש בה בכדי לחשוף את ערוותה של מערכת בתי המשפט - אשר חרף יומרתה להוביל לגילוי האמת, היא למעשה מערכת אדברסרית, זירת התגוששות רטורית בין עורכי דין אשר "משחקים לפניה" ואשר הצד אשר הצטייד בעורך דין מיומן יותר, רהוט יותר, ושקדן יותר - לרוב ינצח בלא קשר לאמת העובדתית, בהכרח.

ראשית הדרך בפסיקה בתביעות רשלנות כנגד עורכי דין

הססנותם של שופטים לקבוע מסמרות, בראשית דרכה של הפסיקה בתחום זה, לעניין רשלנותם של עורכי דין נבעה מקרבתם הפרופסיונאלית לעורכי הדין, מחששם כי אם ניתן לתבוע עורך דין בשל רשלנות, מי ישורם כי מחר חסינותם לא תוסר, ואפילו חלקית לעניין תביעות רשלנות אפשריות כנגדם, אך בעיקר, החשש נסוב על ההכרה ולפיה – אם תביעת רשלנות כנגד עורך דין עשויה להוביל למסקנה כי התוצאה בהליך המקורי הייתה צריכה להיות שונה, הרי שהם, השופטים, אינם 'קוראי לב וכליות' ואינם מצוידם ב'עין ליזר' לגילוי האמת, והם מוגבלים למה שהונח בפניהם ואין להם כלים 'מיוחדים' לגלות את האמת.
כך לדוגמא, באחד מפסקי הדין הראשונים שנתנו בתחום, הוא פסק הדין רויטמן (ע"א 735/75 רויטמן נ' אדרת, פ"ד ל(3) 75), נפסק כי "פסק דין אינו נזק" וזאת חרף העובדה כי אם פסק דין פלילי אשר מרשיע חף מפשע בעבירה אשר לא ביצע אינו נזק, אז מהו נזק?
אמירתו של השופט כהן ולפיה "פסק דין אינו נזק" לא הייתה אלא ביטוי לקרב המאסף של השופטים כנגד ההכרה ולפיה אם עורך הדין מתרשל – פסק הדין שגוי – וחשיפת הטעות שבפסק הדין חושפת את מוגבלות יכולתם של השופטים ואת עצם העובדה שאינם 'בוחני לב וכליות' וכי יכולת ההגעה לאמת המוחלטת לא ניתנה להם.
כאשר קובעים השופטים כי הקשר הסיבתי בין התוצר השיפוטי, הלא הוא פסק הדין, לבין פועלו האדברסרי של עורך הדין, הלא הם כתבי הטענות, מתנתק, הם בעצם משמרים את הילת שיקול דעתם וה"ידע" וה"חכמה" המיוחדת שלהם, עליהם מדבר יובל אלבשן במאמרו שסוקר בכתבה זו.

היעדר חסינות בפועל, חסינות דה-פקטו

הפסיקה בישראל אומנם דחתה את ההלכה האנגלית אשר הקנתה חסינות לעורכי דין, אולם קבע כי "לא כל טעות בשיקול דעת עולה כדי רשלנות" כך שמרבית תביעות הרשלנות כנגד עורכי דין נדחו, ובפועל, הגנו בתי המשפט על מתחם שיקול הדעת של עורך הדין.
עם זאת, במקרים בהם כן נתקבלו תביעות רשלנות כנגד עורכי דין, בחנו שופטי בית המשפט אשר דנו בתביעת הרשלנות את אופן פעולתם של עורכי הדין בהליך המקורי, תוך שהם מעלים את השאלה 'מה היה נפסק אלמלא ההתרשלות', ובכך, למעשה, נכנסו לקרבי שיקול הדעת של הערכאה אשר דנה בהליך המקורי:
כך לדואמ בעניין ע"א (חי') 4507/99 עו"ד פושנר נ' הדר, תקדין מחוזי 2000(3) 2580 לא התרשם השופט דר מטענותיה של עורכת דין כי המנעות מחקירת עד נחוץ היוותה "אסטרטגיה" וקובע כי לו נחקר אותו עד, ניתן היה לחלץ מחקירתו ממצאים שהם לטובת הלקוחה.
עם זאת, ד"ר אסף יעקוב מבקר במאמרו (אסף יעקב "רשלנות בין כותלי בית המשפט: לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי" עיוני משפט כו(1) 5) את "היעדר החסינות של עורכי הדין על הנייר" וקובע כי בתי המשפט הקשו מאד על לקוחות שהתרשלו לתבוע את עורכי דינם, וכי החסינות מתקיימת דה-פקטו. אחת הסיבות המרכזיות לכך הינה המחסום הבלתי עביר שצריך הלקוח לעבור – הוכחת הקשר הסיבתי בין התרשלותו הנטענת של עורך הדין לבין הנזק שנגרם לו.

מחסום הקשר הסיבתי

כמו בכל תביעה נזיקית, גם במקרה של תביעות רשלנות של לקוחות את עורכי דינם דרשה הפסיקה כי התובע יוכח כי נתקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק. אלא מאי? הנבואה נתנה לשוטים ובתי המשפט דחו תביעות בשל מחסום זה, כי הלקוח "לא הצליח להוכיח מה היה מתרחש אילו" (אלמלא התרשלותו של עור הדין). ברוח זו קובע השופט דר בעניין ת"א (חי') 1588/00 שבת ברכה נ' גולדבליט אבי, פורסם בנבו (2004) כי:
  • "ישנם מרכיבים רבים, שכולם מזמינים השערות, הערכות ואמדנות, ואין ראיה מוצקה, וגם לא יכולה להיות, שתוכיח מה היה קורה אילו היה התובע מוזמן על-ידי הנתבע לחקירה על תצהירו".
לדעתו של ד"ר אסף יעקוב, דרישה מן הלקוח להוכיח מה היה קורה אלמלא התרשלותו עושה עוול לתובע; הוא מציע מספר פתרונות כגון תביעה בגין פגיעה בסיכוי לנצח במשפט (בתחום נזקי הגוף מוכרות תביעות של אנשים אשר נחשפו לזיהום אוויר חזק, לדוגמא, בגין חשיפתם לסיכון והעלאת סיכוייהם לחלות, גם אם אין מידע מדויק כמה אחוזים מן הסרטן בו לקו נזקף על חשבון זיהום האויר הסביבתי וכמה על חשבון גורמים אחרים כגון גנטיקה או עישון), או תביעה בגין נזק ראייתי (עורך הדין אשר נמנע מלעשות את הצעדים אשר עורך-דין סביר היה מבצע במהלך המשפט, גרם ללקוחו נזק ראייתי שכן הלקוח אינו יכול לדעת מה היה מתרחש אלמלא ההתרשלות). ניתן לאמר כי גם בתביעה בגין הפסדי השתכרות או אובדן השנים האבודות בעקבות תאונות דרכים אין בית המשפט יודע 'מה היה קורא אלמלא התאונה' ובכל זאת פוסק לניזק מתאונת הדרכים פיצוי על סמך השערה של כושר השתכרותו המיועד אלמלא התאונה.
עם זאת, בתי המשפט דבקו בדרישה הנוקשה להוכחת "קשר סיבתי" בין התרשלותו של עורך הדין לבין הנזק, חרף העובדה כי במקרים אחרים אותם בתי משפט הכירו בקשר סיבתי בין המעשה המזיק לבין הנזק חרף אי היכולת לאמוד את אשר היה מתרחש אלמלא ההתרשלות הנטענת.
מדוע?
ניתן להניח כי בתי המשפט מבינים כי דיון מחודש ב'מה היה מתרחש אלמלא התרשלות עורך הדין' היה חושף את 'הילת האובייקטיביות' של מערכת המשפט במלוא מערומיה, ומציף מעל לפני השטח את האמת המרה ולפיה ישנו הבדל בין אמת משפטית לבין אמת עובדתית, וכי לעיתים קרובות מאד הצלחה במשפט אינה אלא פועל יוצא של מיומנות עורך הדין האחד והיעדר מיומנותו של עורך הדין האחר.

תאריך:  07/05/2010   |   עודכן:  07/05/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 רשלנות
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
בתי המשפט נמנעים לעסוק בתביעות רשלנות כלפי עורכי דין
תגובות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  כתוב תגובה 
1
זה לא בית משפט זה פרוצדורה
אפרת  |  7/05/10 21:01
2
גם בזה נמדדת חולשם של שופטים
דרדסניק  |  8/05/10 02:29
3
זה הפקידות משתפות פעולה
פרחיה-------  |  8/05/10 17:50
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ראובן לייב
תופיע בתל אביב ובכפר שמריהו ברפרטואר עשיר מתקופת הרנסנס ועד למוזיקת הג'ז
יואל בן עזרא
ישנם מומחים הסבורים כי חובותיו של הקבלן מצטמצמות לתקנות התכנון והבנייה, לתקנים ישראלים ולמפרט המכר, אך לא ניתן לצמצם חוות דעת בגין ליקויי בנייה רק לכדי אי התאמה ברורה וחד-משמעית לכל אלה
יעקב בר-און
"מעריב של היום רחוק מלהיות דומה למעריב, העיתון שבו עבדתי 20 שנה", מלין חתן פרס ישראל לספרות חנוך ברטוב. "הייתי גאה בעיתון שבו הייתה הרבה פובליציסטיקה לצד תחקירים משמעותיים. מה יש שם עכשיו? שום דבר לא נשאר. אותו דבר הטלוויזיה המסחרית. מה יש שם חוץ מלונדון וקירשנבאום?"
עו"ד משה גולדבלט
אינך יכול שלא לתהות אם מאחורי המהלכים לערעור הקואליציה לא מסתתרים צמד היועצים אדלר את ארד ואם כך הרי יתכן שמגע הקסם שלהם נחלש
אברהם (פריצי) פריד
מכשירים מדברים    הבנק של גליה    רכבות מדלגות    תירוץ הלניסטי    מנהיגה באופוזיציה    קלון
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il