על בעיות לבביות במהלך ההיריון

נשים בגיל הפוריות הסובלות ממחלות לבביות שונות, מתחלקות לכמה קבוצות עיקריות, בהתאם למחלת הלב ממנה הן סובלות. מדובר במחלות לבביות בדרגות חומרה שונות, כגון: יתר לחץ דם, מחלה מסתמית, מחלת לב כלילית, מום לב מולד, הפרעות קצב, או מחלת שריר הלב. מאחר שנשים אלו נזקקות לעיתים קרובות לטיפול תרופתי קבוע, הרי מלבד הסיכון המוגבר שמציב ההיריון, קיים גם סיכון של השפעה מזיקה של התרופה, שאותה נוטלת האישה, על העובר. קיימת חשיבות לביצוע ייעוץ טרום היריוני לפני כל החלטה של האישה או של בני הזוג. מה הסיכון להחמרת מחלתה? האם בכלל ניתן להמשיך במהלך ההיריון בטיפול התרופתי? ישנן תרופות שאסור ליטול אותן במהלך ההיריון. האם יש טיפול חלופי? הגישה שלי היא לאפשר גם במצבים לבביים לא פשוטים את קיומו של ההיריון. הייעוץ הטרום הריוני מאפשר היערכות נכונה ומתאימה שתסייע לעבור את ההיריון בשלום ולהימנע מנזק לעובר ולאמו. בשלב הייעוץ נשקל הסיכון לאם ועולה השאלה האם ההיריון אינו מסכן את חייה. כמו-כן, אנו בודקים האם היא נזקקת לטיפול נוסף. לדוגמא: חולה עם מחלה מסתמית בינונית יציבה, בשל העומס הנוסף בהיריון, עלולה המחלה להחמיר ולהכניס את החולה לאי ספיקת לב. כאן צריך לשקול אולי לתקן את הבעיה המסתמית לפני הכניסה להיריון. היבטים נוספים שנבדקים הם אפשרות של היווצרות חסר דם (אנמיה), חוסר ברזל, צורך בניתוח במהלך ההיריון, האופציה של ביצוע ניתוח קיסרי ועוד. כל אלו נשקלים על-ידי מומחים מתחומי המיילדות, ההרדמה, הלב ועוד - על-פי הצורך ומצב האישה ויש להם חשיבות מכרעת בכל התהליך. בשלבי המעקב של ההיריון, שלרוב אינם שונים מהותית ממעקב אחר יולדת רגילה, יש לשים לב מתי התסמינים מתגברים מעבר לתקין, ומתי יש צורך בטיפול תרופתי, בהתערבות ניתוחית או לעיתים רחוקות אף בהפסקת ההיריון. המעקב רפואי כולל בדיקה גופנית ומעקב אקו-קרדיוגרפי בכדי לראות אם לא חלה הידרדרות בבעיה הלבבית. בזמן הלידה עצמה, נדרש ניטור מוקפד והתאמה של הטיפול בכאב למחלת האישה. לדוגמא: אם נקבע כי האישה תעבור ניתוח קיסרי ולא לידה רגילה, על המרדים להתאים את הטיפול בהרדמה הניתוחית למצב המחלה הבסיסית של היולדת. בהיבט הקרדיולוגי נקבע האם היולדת תעבור ניתוח תוך שימוש באמצעי הניטור הקיימים או הכנסת צנתר מיוחד ללב לצורך מדידה מדויקת של הלחצים בעת הניתוח והלידה. למרות שבעשורים האחרונים חל שיפור משמעותי בידע ובטיפול בתחום הלבבי בהקשר של היריון ולידה, עדיין, לצערי, ישנם מצבים בהם יומלץ לנשים עם מחלות לב שלא להיכנס להיריון על-מנת שלא לסכן את בריאותן. עם זאת, המגמה היא בהחלט לאפשר את חווית ההיריון והלידה למרבית הנשים הסובלות מבעיות לבביות תוך הדגשת כל הסיכונים הכרוכים בכך.

חלק ניכר מהפניות של נשים בהיריון לרופא לב הינן של נשים בריאות. הסיבה לכך היא שגם נשים בריאות, בזמן היריון תקין, עלולות לפתח תלונות האופייניות גם לחולי לב, כגון: דפיקות לב חזקות, פעימות מוקדמות, קוצר נשימה, עייפות או ממצאים בבדיקה הגופנית של אוושה בלב או בצקת קלה רגליים. אלו, כאמור, תלונות וממצאים הנצפים תכופות בהיריון ביולדת בריאה, והם ייעלמו בדרך-כלל לאחר הלידה. בהיריון תקין יש עלייה בנפח הדם והפלזמה בגוף האישה בשיעור של 30% עד 50% ובהיריון תאומים לעיתים אף יותר. מכאן, שהיולדת, גם בהיותה בריאה, מתמודדת עם עומס משמעותי הגורם לתלונותיה. כמובן, שיש להתייחס לתלונות אלו ולבצע מעקב אחר האישה במהלך ההיריון לוודא שלא חלה החמרה או הידרדרות כלשהי שגורמת לתחילתה של מחלת לב "אמיתית". לדוגמא: פעימות מוקדמות הן תופעה הקיימת אצל כ-60% מהאוכלוסיה הבריאה ובכ-90% מהעוסקים בספורט. במהלך ההיריון, ישנה התרבות של הפעימות המוקדמות הללו. במרבית המקרים, הנשים אף אינן חשות בהן, אך לעיתים התחושה אינה נעימה ואף מפחידה. כאשר מדובר בלב בריא הרי בדרך-כלל אין צורך בטיפול, למעט במקרים הנדירים בהן תלונות בלתי נסבלות. גם אז, הטיפול הניתן הוא להקלה סימפטומטית בלבד. למרות האמור לעיל, ישנן גם בעיות לבביות משמעותיות המצריכות התייחסות ולעיתים אף טיפול במהלך ההיריון. לכ-1% מהנשים ההרות מחלת לב קודמת או מחלה המתפתחת במהלך ההיריון. רעלת היריון, יתר לחץ דם אי ספיקת לב ועוד, הינן תופעות העלולות להופיע בהיריון ולהשאיר את עקבותיהן גם לאחריו. יתר לחץ דם ובעיקר כאשר הוא מתפתח לכדי טרום - רעלת או רעלת היריון הוא מצב המסכן את האם ואת העובר. לפיכך, יש לטפל מייד עם האבחון ואף לאשפז במקרים הקשים. אמנם במרבית המקרים הפרעות קצב אינן מצריכות טיפול, אך לעיתים מדובר בצרורות ארוכים עם תלונות משמעותיות, הדורשות טיפול ואף ביקור במיון או אשפוז. אי ספיקת לב, המתפתחת כתוצאה מההיריון, מתרחשת בעיקר לקראת סיומו או בחודשים הראשונים לאחריו. זו תופעה נדירה יחסית המתגלה אצל 1 מכל 3,000 נשים בהיריון. במרבית המקרים, אי ספיקת הלב תחלוף תוך ימים עד מספר חודשים ותפקוד הלב יתאושש. עם זאת, בחלק מהמקרים, הלב נותר פגוע. לעיתים תפקודו מידרדר עד הזדקקות להשתלת לב ובמקרים נדירים אף למוות. (במקרים נדירים). לצערנו, אין בידינו כיום כלים לנבא מי מהנשים עלולה לחלות במחלה זו, למעט אולי היריון תאומים בו השכיחות גבוהה יותר, אך עדיין נדירה.