יריד צבע טרי 3 התקיים בימים רביעי ה-5.5 עד שבת ה-8.5 במחסן 1 המחודש, בנמל יפו. זו השנה השלישית שהיריד מתקיים ובמסגרתו הציגו גם הגלריות המובילות לאמנות עכשיווית וגם גלריות צעירות, לצד עשרות אמנים עצמאיים שנבחרו על-ידי ועדת קבלה מקצועית, כדברי המפיקים. השנה הורחב גם תחום הווידאו ביריד.
אזור הנמל ביפו מושך לאחרונה קהל מטיילים הנהנה מהנוף המקסים של ים וסירות, מריח הטיגון במסעדות, ובין לבין מוכן להביט גם באמנות פופולרית. לאחר ההצלחה של תערוכת רוזנטליס בהנגר 2 (מול הבית של רוזנטליס שהפך לגלריה) ותצוגות נוספות, די ברורה הבחירה של האנגר 1 לתערוכת "צבע טרי", מה גם שהמרחב הגדול והפתוח מאפשר סוג זה של יריד. למרות זאת, המוצגים הרבים (מידי) השרו תחושה של צפיפות רבה, ללא יכולת להתרכז בנושא, באמן, בכיוון, דבר שפגם בחווית הביקור ביריד. הקלישה שלפעמים "פחות זה קצת יותר" תופסת במקרה זה.
בכתבתה "זהירות, צבע לא כל כך טרי" (הארץ, עכבר העיר, 07 במאי ) כותבת מבקרת האמנות של עיתון "הארץ ", סמדר שפי, כי "הבחירה ליריד נעשתה על-ידי ועדת קבלה המונה 13 חברים ובהם גלריסטים, אספנים, אמנים ואוצרים", אולם "יש לא מעט עבודות שלא נותר אלא להשתומם על הצגתן". וכן מציינת היא את "הרמה המביכה של חלק מהמציגים".
עם זאת, נהניתי מהעבודות שהוצגו על-ידי הגלריות בקומה השנייה, מה שמוכיח כי בכל זאת לגלריות יש קנה מידה קצת יותר מקצועי לבחירת המציגים שלהם.
גלריה רוזנפלד יצרה פרויקט מיוחד ליריד הזה עם אמירה חברתית תרבותית: מיצגים בצורות שונות של טלוויזיה (גם מהימים ההם) שהמסך שלהם הוא הדימויים התרבותיים שלנו, כמו כדורגל, סלבריטאים, זמרים, ביניהם דווקא זה של זהר ארגוב.
הגלריה של חוה גל און הציגה עבודות שלה עצמה: פורמט של חמישה חלקים על מוטיב מפת ישראל והציפורים, ובמרכז, המלכה - הדוכיפת. בנוסף, היא מארחת אמנים שונים, כמו גיל ומוטי, היוצרים במשותף. לדברי נציגת הגלריה, הטרנד החדש בעולם הוא של זוג אמנים העובדים במשותף על אותה יצירה, דבר הסותר אומנם את השאיפה הקמאית של האמן להוכיח את עצמו ולמצוא את דרכו האישית, אבל מי מתווכח עם טרנדים...
גלריה עינגא מציגה, בין היתר, עבודה אחת של גיא אביטל, "יער אורבני", אבסטרקט צבעוני מחומרים שונים, וזו מספיקה כדי להעריך את האמן הצעיר (37) בוגר בצלאל, שבקרוב יציג בתערוכת יחיד בגלריה זו.
גלריה ארליך מציגה אחת מעבודותיה הטובות והמעניינות של יהודית רביב "מדעי הטבע" (אקריליק על מזונית) המצטיינת בקומפוזיציה, צבע ורעיון בו משחקים איתני הטבע. גם עבודתה של גילה בן-ישראל "אבקני הצבעים" (אקריליק על בד) מעניינת בתפיסתה, בקומפוזיציה ובצבעוניות.
כרמלה וייס (גלריה P8) מסקרנת בעבודות אקריליק ושמן על בד המשלבות דמיון ומציאות, דמויות אנוש ויצורים דמיוניים בתוך סבך עצים.
לסיכום, הרעיון השיווקי והאמנותי ראויים להערכה אבל ניתן להתעלות מעל השיקולים המסחריים לטובת השיקולים האמנותיים, ובעיקר, למען קהל המבקרים.