הרעיון להעלאת ההצגה נבע מתוך חשיפתי הפרטית, כתושב שדרות, למציאות היומיומית בשדרות. רק לאחר שחוויתי אישית את החיים תחת אש הקסאמים, הבנתי לעומק את החשיבות בהבעה עצמית דרך כלים תקשורתיים.
אין רחוב, שכונה, קהילה, בית, משפחה או ילד שלא חוו טיל קאסם מתפוצץ לידם. הסיפור הייחודי היוצא משדרות מייצג את אחת מהעמדות הישראליות אל מול השפעת הטרור הפסיכולוגי בעולם. הרגשתי מחויבות אישית ומוסרית להמחיש לעולם את ההבנה של קיום מציאות חיים תחת איום רקטות מתמיד, מציאות שלא ניתנת להבנה על-ידי מספר שניות של סיקור תקשורתי.
על בסיס פרויקט חשוב זה, אנו, חברי 'מרכז תקשורת חברתית שדרות' בנינו מודל הסברתי בהתמודדות אל מול הטרור הפסיכולוגי, כאשר הדגש הוא במתן כלים תקשורתיים-חברתיים להבעה עצמית ולשיתוף האוכלוסיה, במטרה להביע ולשתף את הסיפור האנושי ולאחר מכן להפיצו לעולם בכלים של הסברה אנושית.
לכל אדם משדרות יש סיפור פרטי משלו אותו הוא יכול לשתף ולהביע, השאלה היא כיצד מספרים כל-כך הרבה סיפורים ויוצרים עניין סביבם.
פרויקט התיאטרון המשיך לעבוד עם משאבים ותקציבים דלים גם בתקופת מבצע "
עופרת יצוקה" - עוד על הפרויקט ראו כתבה באתר News1 מאת
לבנת שאובי -
"הסברה אנושית במלחמה - לא רק בעזה". וכן ראו גם את סרטון ה-YouTube מעלה על אודות פרויקט התיאטרון ההסברתי/טיפולי, ככלי יצירתי לאיזון הסיפור מעזה.