משה פייגלין, לך בכוחך זה

כעת עומדות בפני פייגלין כמה אופציות. אם ירוץ לכנסת בראש ברשימה עצמאית - ספק אם ייכנס, והקולות שיצליח לקושש יבואו על-חשבון האיחוד הלאומי. אם ייכשל - הפתקים שלו יושלכו לפח והאיחוד הלאומי עלול להפסיד מנדט-שניים. אם יצטרף לאיחוד הלאומי - ספק אם יגדיל את מספר הח"כים. ואם כן, זה יהיה על-חשבון "הבית היהודי". מבחינת הימין, זה כמו להעביר מנדט מכיס לכיס מאותם המכנסיים. לא הרווחנו כלום. מה עושים? דבר ראשון, אסור ללכת הביתה! 8,000 מתפקדים הסרים למרותו של איש אחד, בשיטה הקיימת בישראל - זה נכס אדיר, בתנאי שיודעים מה עושים עם זה. ומה שפייגלין צריך לעשות זה להצטרף לקדימה. החשבון עם קדימה פתוח - 14 מנדטים גנבו צדיקי לבני ממצביעי הליכוד. אם אי-אפשר להשיב את הגזילה, הרי שאפשר לעשות להם מטמורפוזה אידיאולוגית בתוך ביתם. כדי שזה יקרה, פייגלין צריך לדחוס לבטן הסוס הטרויאני את אלפי מאמיניו, ולהיכנס פנימה דרך השער של תקנון קדימה. זה השער - צדיקים יבואו בו. איש לא יוכל לבוא אליו בטענות. קדמו לו בצעד זהה יוסי ביילין ושמעון פרס. הראשון ערק למרצ אחרי שמתפקדי העבודה איכזבו אותו, והשני ערק לקדימה אחרי ש"הפלנגות מצפון אפריקה" העדיפו את השפם. גם עומרי שרון פקד לליכוד אלפי ערבים (ג'רושים) וקיבוצניקים שחיזקו את אבא שלו מול נתניהו. ביום הבחירות הכלליות, הקיבוצניקים הצביעו לשמאל, והערבים למפלגות ערביות... בקדימה, פייגלין ירגיש הרבה יותר נוח מאשר בליכוד, בעיקר משום שבזכותו שני בכירי המפלגה - אהוד אולמרט ורוני בר-און - נכנסו לכנסת ב-2003. רוני בר-און, שמצפונו מייסר אותו בגין החוב לפייגלין, ישמח בוודאי לעזור, ובכך לסגור את החוב. אז יאללה משה, קדימה לקדימה. לא מאוחר לתקן נזקים...